العربية
Deutsch
English
русский
français
עברית

ניצחון בסבירות נמוכה

 


 

פרק 61

מרוואן אשרף הביא מודיעין מיוחד במינו כל סוכן כפול חייב לספק מודיעין אמיתי וחשוב כדי "לקנות" את מפעיליו בקיץ-סתיו 1973 "העלים" מרוואן אשרף כמה ידיעות מכריעות, וזה מחזק את טענת ה"כפילות"  ההתרעה בחמישה באוקטובר "קוברת" את התזה של "כפילותו", כי מרוואן אשרף העניק לצה"ל כמה שעות מאוד יקרות, ובלעדיהן תוצאות המלחמה היו הרבה יותר קשות לישראל  במבחן התוצאה, "הציל" אשרף מרוואן את ישראל מתבוסה גדולה, ואִפשר לצה"ל לצלוח את התעלה במבצע "אבירי-לב"​

פרק 60

למפקדיו המודאגים שידר מנדלר ביטחון, "לא תהיה מלחמה", אבל כבר בארבעה באוקטובר התראיין לעיתונאי בכיר, ואמר לו דברים הפוכים  בשתיים טלפן אלוף גורודיש: "כדאי שתתחיל לפרוס". מנדלר ענה בנימה סרקסטית: "בטח כדאי. יורים עלינו"  בשעות לפני הצהריים ביום חמישי התגלו עקבות של חוליה מצרית. נפתח מרדף, וסיור של חטיבה 14 שבה בלא קרב שני קציני מודיעין מצריים עם מכשירי-קשר מאוד משוכללים​

פרק 59

הלקט נוסח בצורה "מתונה", ובעיקר, עוכב בגלל ויכוחים על ניסוח. הוא הופץ למחרת, יום פרוץ המלחמה, בשעה 03:40 - עוד "אתרוג שלאחר סוכות"  חלק מהמידע נכנס למערכת לפני הימים הקריטיים, דוגמת להזזת חטיבת שריון מהעיר חומס בסוריה. המשותף - המידע "תויק" מזמן כסימן מעיד, ונבלם כשהגיע לשון הלקט כאילו רומזת, שנתוניו נלקחו לא רק מהתצ"א. אכן, בלקט מופיע גם מידע מהתצפיות הקדמיות​

פרק 58

דיין דרש מאלעזר להגיש לו מסמך של הערכת-מצב אישית, ואלעזר העביר את המשימה לרל"ש שלו, שהכין עם תא"ל אריה שלֵו את ההערכה האישית של הרמטכ"ל  זעירא הציג כעבור יומיים את ה"מסד העובדתי" בצורה מאוד לא-מדויקת עד מטעה. "ספקותיו" היו בתחום האינטלקטואלי של הפרשנות, ובכך נותק סופית הקשר עם העובדות המעקב המודיעיני אחר המצרים בסיני נעשה, בעיקר, על-ידי סוכנים בדואיים ועל-ידי האזנה​

פרק 57

המסר לאמריקנים נשלח, הם בדקו את המידע, מצאוהו בלתי-דחוף, ולא העבירוהו לרוסים. ליתר דיוק, קיסינג'ר דיבר אישית עם השגריר הרוסי - כשעתיים לפני פרוץ המלחמה  השרים אישרו את הצעת גלילי להסמיך את ראש הממשלה לאשר לבדה גיוס מילואים, אם יהיה צורך  את השעות המעטות עד צאתו מלשכתו הקדיש הרמטכ"ל, בערב יום הכיפורים, לעיון ברשימות הרכש בארצות-הברית ולרענון תוכניות הצליחה

 

 

 

 

 

פרק 56

המסר לאמריקנים נשלח, הם בדקו את המידע, מצאוהו בלתי-דחוף, ולא העבירוהו לרוסים. ליתר דיוק, קיסינג'ר דיבר אישית עם השגריר הרוסי - כשעתיים לפני פרוץ המלחמה  השרים אישרו את הצעת גלילי להסמיך את ראש הממשלה לאשר לבדה גיוס מילואים, אם יהיה צורך  את השעות המעטות עד צאתו מלשכתו הקדיש הרמטכ"ל, בערב יום הכיפורים, לעיון ברשימות הרכש בארצות-הברית ולרענון תוכניות הצליחה

 

 

 

 

 

פרק 55

בתקרית בספטמבר הופלו שנים-עשר מטוסים סוריים ולא שלושה-עשר  תקרית הפלת שנים-עשר המטוסים השכיחה את העובדה הבסיסית, שעיבוי המערך הסורי התחיל לפני הקרב האווירי, ולמעשה, גרם בעקיפין לאותו הקרב  צילומי-אוויר חדשים הראו, שהסורים מילאו את המערך הראשון; וסביר להניח שגם המערך השני כבר מלא, או כמעט מלא. ההיערכות הוגדרה כ"הגנתית מעיקרה, אך עם יכולת התקפית"

 

 

 

 

 

פרק 54

סאדאת למד היטב את קיסינג'ר, וכבר ניצחוֹ במישור הדיפלומטי; את מערכת השיקולים במדינת ישראל הוא הצליח לשבש במידה ניכרת  המודיעין הישראלי התקשה לשלוט בריבוי הפרטים, כשה"אידיאולוגיה" דחפה אותו להרכיב את הפאזל הלא-נכון  המלך חוסין הזמין את עצמו לביקור חשאי בישראל ב-25 בספטמבר, והעביר למארחיו אזהרה, שהתמקדה בסוריה

 

 

 

 

 

פרק 53

עד 1975, העריכו שיישמר היתרון ה"גורף" של צה"ל. אם אחת מהשכנות בכל זאת תפתח במלחמה, תהיה זו "התאבדות" מצדה  במחשבה לאחור ברורה טעות זעירא: סימניו מבדילים בין "רגיעה" ל"הכנה למלחמה", ואינם מבדילים בין הכנות למלחמה ובין תרגיל צבאי נרחב  בתחילת הקיץ קרא דיין לקצינים "להתכונן למלחמה", וניבא "קיץ אלקטרוני"; וכעבור חודש בלבד אמר את אמרתו המפורסמת: "מעולם לא היה מצבנו הביטחוני טוב יותר"

 

 

 

 

 

פרק 52

המלחמה לא הייתה הפתעה מוחלטת לדרג הבכיר הישראלי  גולדה מאיר קיוותה, ובעצם הייתה בטוחה, שצה"ל ייצא מההפתעה כשידו על העליונה, גם אם הניצחון יהיה יותר "יקר" ופחות "אלגנטי"  ההפתעה של מלחמת יום הכיפורים נולדה כמעט במקביל בשני מרכזים של קבלת החלטות והתפתחה בשני מסלולים מקושרים, ש"נפגשו" סופית בעשר דקות לשתיים בשישה באוקטובר 1973  סאדאת הבין, שיוכל לתרגם הישג צבאי מוגבל לאופציות פוליטיות חדשות ונרחבות

 

 

 

 

 

פרק 51

לקו מעוזי התעלה נכנס גדוד חי"ר מילואים מדרג בינוני בכשירות וברמה מבצעית, ללא כל הכנה מבצעית תוך זלזול, יוהרה, וחוסר אחריות בולט של כל דרגי הפיקוד בצה"ל  מצב כוננות ג' באוגדה 252 הסתכם בתוספת עמדת שמירה במעוזים  לוחמי המעוזים נלחמו בתנאים הקשים ביותר שניתן להעלות על הדעת, שלושה ימים, תוך חירוף-נפש, באומץ-לב ובעוז-רוח, כשהונהגו על-ידי קציני הגדוד במנהיגות קרבית עילאית, תוך אבדות כבדות ומעיקות. לכל הנזכר לעיל, אין ביטוי הולם בהחלטות ועדת הצל"שים

 

 

 

 

 

פרק 50

בתשעה באוקטובר "נקבר" סופית קו בר-לב, שהיה במלחמה קו וירטואלי בלבד  הקו האמיתי במלחמה הקשה היה "קו גדוד 68"  בעשרה באוקטובר קיבל תא"ל מגן גדוד צנחנים מילואים על-מנת להשמיד את הקומנדו המצרי ולפתוח את הציר ל"בודפסט". בהגיע גדוד הצנחנים לאזור החסימה, התברר שכוח הקומנדו המצרי התפנה מהשטח מבלי שידענו על כך, והציר ל"בודפסט" נפתח מוטי אשכנזי, מפקד "בודפסט", עמד חשוף ופיקד בעוז ובקור-רוח על לוחמי המעוז

 

 

 

 

 

פרק 49

בהוראת שרון: בכל מעוז היו זחל"מים לפינוי עצמי של לוחמיו במלחמה לוחמים ב"מפרקת" וב"ליטוף" הושארו במעוזיהם, בשישה באוקטובר בלילה, ולא פונו  מאז לא הצליח אף טנק שלנו להגיע לאף מעוז  תכנון פינוי המעוזים נעשה בשיתוף פעולה הדוק ובהתייעצות עם מפקדי המעוזים  צפונית מעט מ"לחצנית", נתקל הכוח של דוד אבודרם מ"אורקל" א' במארב מצרי. טנק וזחל"ם הלוחמים נפגעו. דוד נפצע קשה. הטנק הקדמי המשיך דרומה, וניתק לגמרי מהכוח. מבצע החילוץ נכשל, והלוחמים נפלו בשבי

 

 

 

 

 

פרק 48

אוגדה 252, שאמורה לבלום - או, לכל הפחות, לשבש משמעותית - כל התקפה של הצבא המצרי, נמצאה מראש בנחיתות מספרית ובנחיתות משמעותית וברורה באמצעים  הטנקים של חטיבה 14, שהיו אמורים להיות הכוח הבלעדי, שיבלום וישבש את ההתקפה המצרית, לא נמצאו בקו. לפיכך, לא היה קו בר-לב בתחילת המלחמה וגם לא בהמשכה בשבוע הראשון למלחמה, התחלפו חמש פעמים מפקדי הגזרה הצפונית

 

 

 

 

 

פרק 47

הימצאות גדוד חי"ר 68 מילואים (בסולם 4 ברמה מבצעית) בקו החזית הקריטי ביותר למדינת ישראל במלחמה הוא מחדל וביזיון גדול  בפועל, זה היה "קו גדוד 68" ולא קו בר-לב  חיל האוויר לא רק שלא השתתף בפועל בקרבות ולא סייע לכוחות היבשה המותקפים, אלא פגע שלא מרצון, כמובן, ברוח הלחימה המלחמה פרצה בשעה 13:50 בלא שהייתה פקודת התרעה - לא היה נוהל קרב אלא איבוד עשתונות

 

 

 

 

 

פרק 46

ממש לא הייתה תחבולה, והכל נעשה בצורה שבלונית  לא היה ריכוז מאמץ. ניסו לעשות הכול בכל המקומות  האמירה, מגִנים על קו המים, סותרת את עצמה. אין דבר כזה: לבלום בקו הראשון בכל מצב  לא הייתה תוכנית הגנה. "שובך יונים" הייתה תוכנית לפריסה "אוניברסלית" ו"גמישה"  למערכת הגנה צריכים להיות עומק וגמישות. המעוזים היו יסודות סטאטיים במערכה ויסודותיה העיקריים, כשדובר בצליחה המצרית בעוצמה קטנה

 

 

 

 

 

פרק 45

פלוגה ל' נכנסה למארבים בצירי הפלסטיק. פרצה חמישה מארבים, ונפגעה במארב השישי  לא חסרו מעשי גבורה, והם לא הספיקו נגד העדיפות הטקטית של המצרים  לא עברו שלוש שעות, ומפלוגת החרמ"ש נותר מ"פ עם נגמ"ש בלבד  בשמונה בערב כבר הבנו, שאנחנו במלחמה, אך לא בטוח שבכל הדרגים הבינו זאת  אישרו להוציא ממעוז "מפרקת" רק את מי שלא היה כשיר, היתר - שיישארו

 

 

 

 

 

פרק 44

גדוד 9 היה אחד משלושת גדודי השריון, שהיו אמורים לבלום, יחד עם מעוזי קו בר-לב, את נחשול הצליחה המצרית. הרעיון לא התממש, והצליחה המצרית התבצעה במלואה וכמעט ללא הפרעות. לעומת זאת, שלושת הגדודים הוכו קשות, ובמיוחד גדוד 9

 

 

 

 

 

פרק 43

המבנה האחוד אִפשר למג"די הסיור ולמ"פים שלהם גמישות מיטבית בשדה הקרב  "המבנה המשולב ואיכות מפקדים ולוחמים בעלי יכולת רב-גונית מאפשרים לצורך המשימה תכנון פרטני של ניצול שטח ושל נתיבי חדירה דרך שטחים בעלי עבירות מוגבלת תוך איתור קווי התפר שבין יחידות האויב"  חדירת אוגדה 36 בשולי החרמון הייתה כרוכה בתמרון בשטחים קשים לתנועה בגבולה הצפוני של דיוויזיה 7 הסורית

 

 

 

 

 

פרק 42

ההפעלה המוצלחת של "כוח רומאי" באוגדה 143 מלמדת עד כמה שיוועו האוגדות לכוחות סיור מיומנים, שיבצעו את מלאכתם  גדודי הסיור הוקמו כגדודים אוגדתיים, שהרכבם נועד להשפיע על זירת הלחימה האוגדתית, על-ידי השתלטות יזומה על שטחי-מפתח, שייצרו יתרון בתמרון כוחות האוגדה במרחב הלחימה, ויספקו מודיעין זמין, איכותי ורלוונטי למפקדת האוגדה ולמפקדות הכפופות לה

 

 

 

 

 

פרק 41

רס"ן חנני תבור, סמג"ד 134, תפקד כמג"ד בפועל, והוביל את הגדס"ר לקרב בקרבות ההבקעה בח'אן ארינבה סבל גדוד 134 אבדות כבדות בטנקים, במפקדים ובאנשים, ולמעשה נותר בו רק כוח הנגמ"שים  בפקודת סגן-מפקד אוגדה 143, נשאר גדס"ר 87 לתפוס את "כישוף" - החלטה רבת-חשיבות להמשך הלחימה  ממתווה הסיור מ"כישוף" ל"ללקן" נראה, כי שרון תכנן לממש את רעיונותיו, ולנצל הזדמנות כדי לצלוח את התעלה

 

 

 

 

פרק 40

באימוני ההקמה לארבעת גדודי הסיור לא נבחנו תורת לחימה (תו״ל) ומבנה הכוח  הכוחות לא התאמנו בלוחמה משולבת וגם לא בסיור, והסיירים לא הכירו את הנגמ"ש  באביב 1973 הוחלט לפרק מסגרות סדירות - תוך כשנה - כלומר, הקטנת סדר-כוחות הגדודים הסדירים, פירוק אוגדה 252 ופירוק חטיבה 14; והתהליך החל להראות את אותותיו ביחידות השונות

 

 

 

 

פרק 39

ארבעה גדס"רים אוגדתיים נבנו במילואים באמצע 1973, והמלחמה תפסה אותם באמצע תהליך ההקמה וההכשרה. לא לכל האוגדות היו גדס"רים. למרות התרעות, הצפי היה שהמלחמה תפרוץ בשנת 1975. עד היום אין רכב קרבי מתאים להכנסה בטוחה של חי"ר לשטח רווי באש ובמיקוש. למרות שרוב מפקדי השריון בצה"ל היו אנשי חי"ר מוסבים, הם ביטלו את ערך החי"ר, והקצו לו משאבי-אנוש ירודים, אמצעי תובלה לא-אמינים ונשק אישי פגום

 

 

 

 

פרק 38

המאמר בוחן את הרקע ההיסטורי להקמת ארבעת גדודי הסיור (גדס"רים) המשוריין באוגדות המשוריינות בצה"ל בשנים 1973-1972, את הצורך המבצעי, את תורת הלחימה ואת תורת הארגון, שעמדה מאחורי הקמת הגדס"רים. בנוסף, נבדקות הפעלת הגדס"רים במלחמת יום הכיפורים ומשמעות לחימת האוגדות ללא מרכיב סיור - כלומר, ללא מודיעין קרבי, בקרבות נגד צבא סוריה ונגד צבא מצרים

 

 

 

 

פרק 37

פיתוח אמצעי הגישור הסתבך כאשר צץ הרעיון של גשר הגלילים. צה"ל פעל והצטייד לאור הערכה אסטרטגית, כי עד שנת 1975 לא צפויה מלחמה של ממש. למעשה, הוחל בייצור אמצעי גישור כשפיתוח הפרויקטים טרם הסתיים, תוך ביטחון, שהתיקונים יבואו בזמן. "מהפכת צליחת-הסער" נקטעה באִבה, אך הפיקוד הבכיר, למעט אריאל שרון, המשיך לדבוק בה, כאילו הייתה מפתח לניצחון. הרבה גורמים חברו יחד, וביניהם גם בוּרות של הפיקוד הישראלי בכל נושא הצליחה

 

 

 

 

פרק 36

הרוסים פיתחו בשנות ה-50 ובשנות ה-60 מגוון כלי צליחה כלים, שענו על הצרכים השונים, גם מבחינה טקטית וגם מבחינת תנאי השטח  מחדלי הפיקוד הישראלי במישור כלי הצליחה באו כ"חבילה" עם מכשוליו במישור של מודיעין ושל הפעלת העתודות.  הרעיון לתפוס גשר מצרי נוצר מתוך זיכרונות של מלחמת ששת הימים, שבה צה"ל "הצליח בכל שעשה", כי האויב למעשה לא התנגד. אלא שהמציאות הטקטית והאופרטיבית במלחמת יום הכיפורים הייתה שונה בתכלית

 

 

 

 

פרק 35

האם יכולנו לצלוח על גשר מצרי? אמצעי גישור במלחמת יום הכיפורים  האם היו לנו קודקודים שנחשבים להצלחה? היה צריך להסתיר בשעות היום את הגשרים ליד הגדה המערבית של התעלה  הפרק ה-35 בספרם של אנשי פורום אלפרדו דן באמצעי הגישור שהפעילו המצרים והישראלים במלחמה

 

 

 

 

פרק 34

פרק 34א  מערכת הצליחה במלחמת יום הכיפורים תופסת מקום של כבוד בהיסטוריה הצבאית, אך קשה למקמה בציר "הצלחה-כישלון"

 

 

 

 

פרק 33

ניצחון בסבירות נמוכה - פרק 33 מספרם של אנשי פורום אלפרדו דן בתנועה האטית של גשר הגלילים אל השקתו  היה הזמן להחליט מה עושים עם ההצלחה צמרת צה"ל נכנסה לצליחה עם מגוון גישות ותובנות שונות, והדבר לא השתנה עקרונית, כי לא הייתה "הצלחה גורפת

 

 

 

 

פרק 32

פרק שלושים ושניים בספרם של אנשי פורום אלפרדו דן בקרב הצנחנים ב"טרטור" 43-42 ובקרב נגד חטיבה 25 המצרית. בצוהרי שבעה-עשר באוקטובר, מאחרי גבעת "כישוף", נוהלה "מועצת המלחמה בחולות" בהשתתפות דיין, אלעזר, בר-לב, שרון ואדן. בר-לב, ב-21 באוקטובר: אלעזר "מבלבל בלי סוף את המוח ומפריע לעבוד"

 

 

 

 

פרק 31

הלילה השני של מבצע 'אבירי-לב' לצליחת התעלה. מסלולו של גשר הגלילים נותר חסום בשתי נקודות, ועד מהרה התברר שגם ציר 'עכביש' אינו בטוח. הקרב הלילי של חטיבה 14 היה קשה ויקר: יותר מ-120 לוחמים נהרגו, שדירת הפיקוד נפגעה קשות, ומ-97 טנקים, שעימם נכנסה החטיבה למבצע, נשארו לה כ-40 טנקים שמישים, והחטיבה נזקקה להתארגנות מחדש. חטיבה 600 רותקה לאגף הצפוני-מזרחי של הגזרה. חטיבה 421 הושקעה במשימות הגישור, ופלוגה אחת ממנה כבר הייתה בגדה המערבית

 

 

 

 

 

פרק 30

הלילה הראשון של מבצע "אבירי-לב" לצליחת התעלה; האם הִצליחה ההטעיה של חטיבה 600?; רא"ל אלעזר חיפש ומצא הסברים פשוטים ובעיקר "שעיר לעזאזל" לקשיים בביצוע "אבירי-לב"; אלוף שרון היה מועמד נוח וכמעט "מתבקש" לתפקיד; שדירת חטיבה 14 נעה בטור, לפי סדר כניסת הכוחות לקרב; את השדירה הובילו פלוגות גדס"ר 87; גדוד 79 עבר את צומת "שיק"-"לכסיקון" עם 21 טנקים, וחזר עם 6; סגן אבי ליאור חזר לצומת "טרטור"-"לכסיקון", ואסף כמה כלים; עכשיו היו בגדוד 184 כ-10 טנקים

 

 

 

פרק 29

21-15.10, מבצע 'אבירי-לב'  צה"ל תכנן לצלוח את תעלת סואץ בצליחת-סער ב-15.10.73 בלילה ולהמשיך מיד את התנופה, כדי להגיע להכרעה בחזית הדרום. להפתעת צה"ל, הפך מבצע נוסח בליצקריג ללחימה עיקשת, עקובה-מדם ומדשדשת בתא שטח קטן. המבצע נחלק ל-3 מאמצים קשורים אך נפרדים: כיבוש ראש-הגשר לצליחה וביסוסו, כולל אבטחת הצירים הלוגיסטיים; הובלת אמצעי הצליחה והפעלתם; יצירת ראש-גשר מערבי ותחילת הקרבות ב'ארץ גושן'  הפרק מתרכז ב-2 המהלכים הראשונים, שהיו ליבת המערכה

 

 

 

פרק 28

פרק 28 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: חזית סיני הוזנחה לפני המלחמה ובמהלכה; למג"ד 68 דווח על מלחמת התשה צפויה רק ב-12:00 ביו"כ, ופקודיו קיבלו פקודה להיכנס לכוננות ספיגה רק שעה לפני שהמצרים החלו לצלוח את התעלה; למרות שבמשך 30 שעות לא ניצב מול המצרים בגזרה הצפונית שום כוח צבאי, הם לא ניצלו את הצלחתם; קיסינג'ר דחף את הישראלים להתקדם, ולהפר את הפסקת-האש - כדי שיוכל להיראות כמציל מצרים; מדוע מונה ישראל טל למפקד חזית הדרום?

 

 

 

פרק 27

פרק 27 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: חטיבת הטנקים לגיוס מהיר של פיקוד הצפון תורגלה בגולן, והייתה אמורה להשתחרר יום לפני פרוץ המלחמה. מפקדה הצטווה לשחררה למרות הכוננות; חטיבת ביה"ס לשריון ירדה בשישי בערב לסיני, ובפרוץ המלחמה טרם התארגנה למלחמה; בפרוץ המלחמה הייתה רק חטיבת השריון 14 בקו התעלה; את ההשערה, שד"ר אשרף מרואן היה מתווך ולא סוכן, ניתן לחזק בתפקודו בזמן המלחמה ואחריה; ועוד

 

 

 

 

פרק 26

פרק 26 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: קיסינג'ר לא יכול היה להשיג את מטרתו בלא לספק למצרים מבוקשם. מכאן שהיה לו מניע, לפי תפיסתו, לדחוף למלחמה, ש"תשנה את המצב"  היה לו מניע לספק למצרים ניצחון קטן. בעצמו הודה בכך בספרו, שהסכים עם הערכתו של סאדאת, ש"הלם המלחמה יאפשר לשני הצדדים, ישראל ומצרים כאחת, להראות גמישות שלא הייתה אפשרית, כל עוד ישראל ראתה את עצמה עליונה מבחינה צבאית, בעוד מצרים הייתה משותקת בביזוי לאומי"

 

 

 

פרק 25

פרק 25 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: על ההשערה, שבבסיס המלחמה עומדת קונספירציה אמריקנית-ישראלית-מצרית, או בהשתתפות חלק מהשחקנים בלבד בממשלת הקונספירציה של 56' הייתה גולדה מאיר שרת החוץ. ב-73' הייתה ראש ממשלה, ומשה דיין, רמטכ"ל מבצע "קדש" ורוקם המזימות בו, היה שר הביטחון. אומנם העובדה, שבראש מערכת הביטחון ב-73' עמד קונספירטור, אינה מוכיחה שהתרחשה קונספירציה, אלא רק מגבירה את האפשרות שהייתה, ואסור לדחותה

 

 

 

 

פרק 24

פרק 24 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: אי-מתן ההתרעה מאיים כיום פחות על מדינת ישראל, כיוון שהדרג המדיני וראשי הצבא למדו להטיל ספק בקביעות הנחרצות של אמ"ן, וכיוון שאמ"ן למד להתנסח בפחות יהירות, ויהסס כיום לקבוע את קביעותיו בנחרצות גורפת  מרבית כשלי אמ"ן חזרו על עצמם גם במלחמות שלאחר יום הכיפורים מזעור הכשלים מחייב שידוד מערכות באמ"ן ובהכשרת מפקדים בצה"ל בכל הקשור ביחסי קמ"ן-מפקד

 

 

 

 

פרק 23

פרק 23 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: במלחמת יום הכיפורים כשל אמ"ן בהערכת דפ"א האויב, בהתרעה ובמתן מודיעין במלחמה, אך הכיר רק בכישלונו בנושא ההתרעה אמ"ן לאחר מלחמת יום הכיפורים טוב יותר

 

 

 

 

פרק 22

פרק 22 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: זרקור על כישלונות פחות-מוּכרים של המודיעין במלחמת יום הכיפורים

 

 

 

פרק 21

פרק 21 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: התחושות של מפקד שנמצא בתוך המערבולת, שיש בה שבר של הקונספציה: יצאתי מביר-תמאדה, ובתחנת-דלק באל-עריש אמר לי המתדלק: "פרצה מלחמה"; אני מפקד גדוד, ואחריי נוסעים חיילים. אם לא ידעתי כלום - הם לא ידעו כלום; לא היה שום מידע, אף אחד לא אמר לנו דבר; הרגשתי שזהו, אין מישהו חוץ ממני ומהגדוד שלי; חיים, כמובן, ואריק שהסתובב שם; מאותו הרגע ידעתי שמה שאנחנו יודעים ומה שאנחנו רואים זה מה שיש לנו

 

 

פרק 20

פרק 20 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: לחימת חיל התותחנים בגולן הייתה שונה לחלוטין מהלחימה בחזית התעלה; לקחים, מסקנות ושיפורים של אחרי המלחמה; למלחמת שלום הגליל נכנס החיל עם 87 גדודים (לעומת 25 גדודים ביום הכיפורים), תוך שימוש בחידושים טכנולוגיים

 

 

פרק 19

פרק 19 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: חיל התותחנים במלחמת יום הכיפורים, כולל בקרבות ההכרעה - כגון קרב "עמק הבכא", צליחת תעלת סואץ, קרב החווה הסינית ועוד; וגם: שיטת הפעלת הארטילריה אצל האויב

 

 

פרק 18

פרק 18 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: בעקבות הרצאתו של אל"ם (במיל.) ד"ר יעקב חסדאי על השפעת מלחמת יום הכיפורים על החברה הישראלית, התפתח בפורום אלפרדו דיון מתוח, מרתק ופורה. בסופו השיב ד"ר חסדאי על שאלות הקהל ועל דבריו

 

 

פרק 17

פרק 17 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: ההבדל בין יוהרה לבין ביטחון עצמי; יוהרה קיבוצית מערערת את הידע המקצועי הצבאי, ומציבה במקומו אשליות; המצוקה והכאב יצרו תופעה, שהיא מאפיין מספר אחת של החברה הישראלית מאז מלחמת יום כיפור – משבר האמון; המכה האנושה שהחברה הישראלית הוכתה בה במלחמה היא אובדן הפטריוטיות

 

 

פרק 16

פרק 16 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: על המאפיינים התרבותיים שהביאו להפתעה במלחמת יום הכיפורים; על שאננות ועל גאווה יתרה (היבריס) שהיכו בנו; על בגידת האינטלקטואלים, על פוליטיזציה ועל פרסונאליזציה במדינה ובמערכת הביטחון; כלבי השמירה שאינם, משמעת חסרה ומקצועיות שאבדה בצבא

 

 

פרק 15

פרק 15 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: במסכת החילוצים מטרטור 42 במלחמת יוה"כ בולטת פלוגת הסיור "במבה" בפיקודו של סרן (מיל') שלמה גורן. הפלוגה פינתה פצועים, חיילים בריאים, את מפקדת גדוד 890 ואת מפקדת חטיבה 35 מגיא ההריגה. למרות זאת, לא צול"ש איש מאנשי "במבה", ונעשתה פעולה להשכחת פועלם של חייליה  ועוד: סיפורם של 7 חילוצים מגיא ההריגה של הצנחנים

 

 

פרק 14

הפלוגה המסייעת ספגה נפגעים, והגיעה קרוב לפלוגה ב'. קשה לזהות בלילה מי, איפה ומה. חטפתי כדור בקסדה. כניסה ויציאה. הרבה שנים שמרתי את הקסדה, עד שהעלימו לי אותה. הכדור היה מיועד לי, והאמנתי שאחרי זה אני פטור: הכדור שלי נורה ולא הרג אותי, ואז התחלתי לתפקד. אמרתי לרס"ן אלי שורק, מ"פ ה', שארוץ להביא תגבורת, אחרת כולם ייהרגו.

 

 

פרק 13

בנוסף ללחימה של ספינות שטח, הופעלה במלחמת יום הכיפורים שייטת 13 - הקומנדו הימי - במבצעים בים התיכון ובים סוף  מלחמת יום הכיפורים הוכיחה, כי לא ניתן לוותר על תובלה ימית בזמן המלחמה, ואת המצור יש להסיר בכוח המשגה האסטרטגי שנמנע  ייצור מקומי של ספינות "סער" 4 במספנות ישראל נתן ביטחון במימוש ההצטיידות  המעבר ל"סער" 4.5, ל"סער" 5 ומֵעבר להן

 

 

פרק 12

פרק 12 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: חשיבות מניעת המצרים משימוש בפורט סעיד כבסיס לא הובנה לפני המלחמה; לכן, גם לא הוצב כיעד במלחמת יו"כ  המשמעות של הקרבות הימיים במלחמה הייתה: לישראל יש עוצמה ימית - היא אומנם בקצה המזרחי של הים התיכון, אך נתיבי הים אליה פתוחים  חיל הים הקדים את רוב חילות הים במערב בפיתוח מערכות ללוחמה אלקטרונית בכלל ואמצעי התגוננות מפני טילים ים-ים "סטיקס" בפרט

 

 

פרק 11

פרק 11 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: חמישה מפקדי חיל הים הובילו במשמרתם את הפיתוח ואת הייצור, מאז תחילת שנות השישים. כבר בקרבות הראשונים הופגנה העדיפות הטכנולוגית של ספינות-הסער, שפגעו ולא נפגעו. למצרים ולסורים לא היה לכך מענה, וחילות הים של האויב הסתגרו בנמלים

 

 

פרק 10

פרק 10 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: חיה"א לא השיג עליונות אווירית, שהייתה מאפשרת לו לתת את הסיוע, שהיה כ"כ דרוש בעיקר בדרום במלחמת יוה"כ בוצעו הרבה תקיפות "קלע"  תקיפות שדות-תעופה - מבצע מיותר, שאבדו בו מטוסים רבים  מפקדת חיה"א כשלה בתפקידה ואיבדה את אמון הטייסים

 

 

פרק 9

פרק 9 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: הפעלת חיה"א במלחמת יום הכיפורים. מלחמת ההתשה הייתה כישלון חמור ואֵם מלחמת יום הכיפורים. למרות דברי מפקד חיה"א, בשבת, יום הכיפורים, טרם הבינו רוב המפקדים בחיה"א, שהם במלחמה. כשפרצה המלחמה, הורה מפקד חיה"א להזניק את כל המטוסים לאוויר. לא היה צורך לתקוף שדות-תעופה של האויב, אלא להפיל מטוסי אויב כשיבואו לתקוף

 

 

פרק 8

פרק 8 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: השוואה בין טקטיקות השריון וחיה"א הישראלים במלחמת יו"כ לבין הצבא האדום הסובייטי במלחה"ע ה-2. לשני הצבאות היו "מעבדות" לניסוי תפיסותיהם ותורות לחימתם לפני המלחמות. לרוסים בפינלנד, ולישראלים - במלחמת ההתשה. החשיבה הצבאית בבריה"מ ובישראל היו נחותות בהשוואה לחשיבה הצבאית בגרמניה הנאצית ובמצרים

 

 

פרק 7

פרק 7 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: השוואה בין ההפתעה הסובייטית בפלישה הגרמנית "ברברוסה" ביוני 1941 לבין ההפתעה הישראלית במלחמת יום הכיפורים, 32 שנה אחר-כך

 

 

פרק 6

פרק 6 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: צל"שי-השווא בצה"ל, ומקור התופעה; מקרים של הדרת גיבורים מרשימת מקבלי העיטורים; כיצד ארכיון צה"ל מחפה על קצינים בכירים שעוטרו, ומגיש לעיון תיקים ריקים ממסמכים על אודותם; העיטורים במערכת הצליחה ביום הכיפורים; והצעות לשיפור המצב

 

 

פרק 5

פרק 5 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: מערכת העיטורים והצל"שים בצה"ל ומטרותיה; לצה"ל אין רשימה מעודכנת ומלאה של העיטורים ושל הצל"שים ממלחמת הקוממיות ועד הנה, ואין לו שום מידע על צל"שים שהעניקו מפקדי החטיבות במלחמת הקוממיות וגם אחריה; את המידע המעודכן ביותר על העיטורים אוצר אזרח, שעושה זאת כתחביב ביוזמתו הפרטית

 

 

פרק 4

פרק 4 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: ניתוח תפקודו של רב-אלוף דוד אלעזר, הרמטכ"ל, בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים ובמהלכה. גולדה מאיר, ראש הממשלה, שלא הבינה דבר בביטחון, קיבלה בתחום זה החלטות ללא דיון של ממש עם שותפיה לפיקוד העליון, בגלל דינאמיקה שלילית ששררה ביניהם. הפיקוד העליון השלים עם המצב שצה"ל אינו צבא מקצועי, שמפקדיו אינם מקבלים הכשרה ראויה, ואימוני גיסותיו אינם מכשירים אותם למלחמה

 

 

פרק 3

פרק 3 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: תפקידו של הפיקוד העליון הישראלי בין המלחמות ובמהלכן; הצגת הפיקוד העליון של ישראל ב-1973 וניתוח כשירותו למלא את תפקידו; וניתוח תפקוד הפיקוד העליון הישראלי בין מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה לבין יום הכיפורים ובמהלכה של האחרונה

 

 

פרק 2

פרק 2 מספרם של חברי "פורום אלפרדו"  בפרק: בניית מרגל בדמות אשרף מרוואן מחייבת הרבה סבלנות, מחשבה מעמיקה, עורמה ובקיאות של אינטלקטואל, שמסלול חייו עבר בתחנות של סכנות ושל אתגרים, שאילצוהו להפעיל חושי קיום מושחזים  במקרה של מרוואן פתחו המצרים לפני הביון הישראלי את כל סודות המדינה  הפרשנות שהביא מרוואן הותאמה לדרך החשיבה הפוליטית של הצמרת הישראלית, טעמה למוחם, והרגילה את הישראלים לחשוב פחות ולא לבדוק את מגמות סאדאת מול העובדות בשטח

 

פרק 1

פרק ראשון: האם ניתן היה למנוע את המלחמה; האם ישראל ומנהיגיה אשמים בכך שלא נענו להצעותיו של סאדאת; מדוע לא נחשף מרוואן בעוד מועד; ומה ניתן לעשות כדי לא להילכד בהונאה בעתיד

 

הקדמה

40 שנה למלחמה: ספר חברי "פורום אלפרדו", המורכב מ-20 חוקרים ולוחמים שחקרו את מלחמת יום הכיפורים  

 

הרקלייטוס "האפל"