العربية
Deutsch
English
русский
français

עברית

האמת על מלחמת העצמאות - כרך ד' 

 


 

פרק 21

קרב שיירת עטרות ומחדליו; הפקרת שני נהגים בדרך לירושלים; קרב שיירת פורים; פקודה לפגוע בתחבורה הערבית; ארגון מחדש של כוחות הפלמ"ח בחזית הדרך לירושלים; הערבים ניצחו בשלב זה של המלחמה והשיגו את כל מטרותיהם: זריעת ייאוש בקרב היהודים ונסיגת ארה"ב מתמיכתה בהקמתה של מדינת ישראל, בגלל הערכתה שהיהודים לבדם אינם יכולים להגן על מדינתם

 

 

 

 

 

 

 

 

פרק 22

פרק ראשון בתת סדרה על שיירת נבי דניאל. בפרק זה: אזהרות מודיעיניות לקראת יציאת השיירה לא הועילו; מצבם הקשה של תושבי גוש-עציון; ביקורת תושבי הגוש על המנהיגים שמדברים גבוהה גבוהה ולא עושים דבר; ייאוש ממנהיגי היישוב וממפקדי ה"הגנה" והסתמכות רק על הקב"ה

 

 

 

 

 

 

 

פרק 23

עוזי נרקיס מפקד גוש-עציון לא תפקד; מגויסים חדשים נשלחו לגוש-עציון לא תפקדו; הכשרת מסלול נחיתה ביוזמת אריה טפר-עמית, וקשר אווירי עם המרכז; "שיירת דבורה" שהגיעה לגוש-עציון וחזרה בשלום



פרק 24

ידיעות שלא התחשבו בהן, כמו בפרשת שיירת יחיעם המקבילה, שהערבים מתכננים להשמיד את השיירה; שבוע לפני כן הייתה אמורה לצאת שיירה מירושלים לגוש-עציון, וברגע האחרון היא בוטלה; המפקדים מתחמקים מאחריות; חברת "אגד" מסרבת לשלוח נהגים ואוטובוסים לגוש-עציון

פרק 25

איחור של ארבע שעות בהתייצבות כוחות הפלמ"ח למבצע; התעלמות מהמידע שהערבים מתכננים להשמיד את השיירה; אי-עמידה בלוח הזמנים של חזרת השיירה מגוש-עציון לירושלים; אי-ביצועה של התוכנית למנוע הקמת מחסומים על הכביש; השתתפות עריקים בריטים בכוח הערבי

פרק 26

קולונל בריטי מזהיר את מפקד הגדוד השישי של הפלמ"ח, צבי זמיר, שערבים מכינים מארב, והוא דרש ממנו לא לצאת חזרה מגוש-עציון לירושלים; השיירה נתקעת במחסום השביעי בין גוש-עציון לירושלים, מדרום לבית לחם מול דהיישה (היום מחנה הפליטים); המפקדים הבכירים, צבי זמיר ומישאל שחם, שנסעו בסוף השיירה, פינו את עצמם חזרה לגוש-עציון והותירו את רובה של השיירה תקועה תחת אש וללא פיקוד

פרק 27

פניות של מפקדים ומנהיגים יהודים למפקדי הצבא הבריטי להציל את השיירה מטבח; מטוסים של שירות האוויר של ה"הגנה" מפציצים את ריכוזי הערבים ומשליחים ציוד לנצורים, ייאוש בקרב הנצורים; הערבים מפנטזים לשחוט את הלוחמים היהודים ולאנוס את הלוחמות; מכתב של ערבי מחברון שהשתתף בקרב

פרק 28

בפרק זה: מטוסים של שרות האוויר של ארגון "ההגנה" מפציצים את הערבים המבקשים לטבוח בנצוריי השיירה; בתל אביב מכינים כוח לחלץ את השיירה; הבריטים יוצאים מירושלים לבית לחם לחלץ את השיירה; משא-ומתן בין הבריטים לבין המפקד בפועל של השיירה מפקד המחלקה אריה עמית טפר שעה שהמפקדים הבכירים נותנים הוראות מכפר עציון; טפר סוגר את מכשיר הקשר ופועל בניגוד להוראות, את הערבים התעללו בהרוגים וכרתו את ראשיהם

פרק 29

לקחי אסון שיירת נבי דניאל; ייאוש בקרב מפקדי ארגון ה"הגנה" ובכירי הסוכנות היהודית בירושלים; אריה טפר וצבי זמיר מסמלים את הטוב והרע בפלמ"ח ובצה"ל; שכתוב ההיסטוריה של מלחמת העצמאות, ופיתוח תרבות ביטחונית מיתולוגית של אי-חשיפת ליקויים ואי הפקת לקחים

פרק 30

זעקות שבר להעביר בדחיפות אספקה לירושלים; התארגנות כוח בתל אביב לחלץ את שיירת נבי דניאל; היחלצות אנשי שיירת נבי דניאל בידי הבריטים והתארגנות שיירה להעלות תגבורת ואספקה לירושלים

פרק 31

שיירה של תגבורת לוחמים ואספקה נשלחת מתל אביב לחולדה, כדי להמשיך משם לירושלים; כוח של חטיבת "גבעתי" מבצע פעולת תגמול על הכפר אבו שושא, לא הרחק מחולדה. תושבי הכפר הערבי מבקשים לנקום; כסף שמיועד לסלילת דרכי ביטחון חיוניות מועבר למטרה פוליטית: הקמת מועדונים של מפלגת מפא"י; למרות הסכם אי-התקפה בדרכים במרחב; כוח של פלמ"ח יורה באוטובוס ערבי ופוגע בנוסעים אחדים​

פרק 32

התפתחות קרב שיירת חולדה: לא היה פיקוד ראוי שלמו, לא הייתה שליטה; אספסוף ערבי ניטרל את לוחמי הגדוד הרביעי והחמישי של הפלמ"ח, שלא פינו נפגעים, שהפקירו כלי רכב, ציוד ואספקה, ורבים מהם ברחו משדה הקרב​

פרק 33

לוחמי פלמ"ח הפקירו את חבריהם הפצועים במשוריין, מוקף ערבים, המאיימים לטבוח; למרות שמפקד הנצורים איים לפוצץ את המשוריין על אנשיו ולהתאבד, מפקד הגדוד הרביעי, יוסף טבנקין, פקד לא לחלץ את המשריין; טבח הפצועים הנצורים; הפלמ"חאים סרבו לפנות את הגוויות; בריטים פינו חלק מן הגוויות; שבועה לנקום​

פרק 34

ירי אנשי פלמ"ח על לוויה ערבית; בקרב שיירת חולדה נחשפה רמתם הפיקודית הירודה של המפקדים הבכירים; יוסף טבנקין ועמוס חורב מדווחים לישראל גלילי דיווחי שקר על הקרב; לדיווחי השקר הייתה תוצאה חיובית: בן-גוריון החליט לשנות את האסטרטגיה - מהגנתית להתקפית, ויזם את "מבצע נחשון" לפריצת הדרך לירושלים​

פרק 35

תת-סדרה חדשה שתעסוק באסטרטגיה העברית, לאור ארבעת החודשים הראשונים של מלחמת העצמאות: המנהיגות הסוציאליסטית של היישוב העברית נקלע לפרדוקס; בן-גוריון התקרב לתפיסתו הלאומית-ביטחונית של זאב ז'בוטינסקי; כיצד נוצרה תופעת האנטי-אינטלקטואליזם בצה"ל; כשל בהכנות למלחמה; מצביאות עברית ברמה ירודה​

פרק 36

בארבעת החודשים הראשונים של המלחמה אימצו היהודים טקטיקה של התקפה שסתרה את אסטרטגיית ה"הגנה" שלהם; בן-גוריון כרת ברית עם עבדאללה מלך עבר ירדן, נגד הפלשתינים; מצבה העלוב של מערכת הביטחון של היישוב היהודי; הכל ביישוב, גם ימין וגם שמאל, ביקשו להקים מדינה עברית על ארץ ישראל השלמה; המטרה המדינית של המלחמה ואימוץ אסטרטגיה פאביאנית של התשת האויב​

פרק 37

האסטרטגיה של בן-גוריון הייתה מבוססת על ההנחה שאת הערבים בכלל, ואת ערביי ארץ ישראל בפרט, לא ניתן לחסל ולא ניתן להכריע, ולכן הכרעות יכולות להיות רק טקטיות ולא אסטרטגיות; בשלב הראשון של המלחמה ביקש בן-גוריון לשמור את העימות בפרופיל נמוך; ראש אגף המבצעים במטכ"ל, יגאל ידין, העריך שלאחר חודשי הכנה אחדים, נצליח להכריע את ערביי ארץ ישראל הכרעה טקטית​

פרק 38

בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות לא ניתן היה לקיים את האסטרטגיה הפביאנית של דחית הכרעה כי כוחות הביטחון לא היו ממושמעים דיים; ביקורת בהנהגת היישוב על מחדלים של ארגון ה"הגנה"; הפעילות העצמאית של אצ"ל שהייתה מנוגדת לאסטרטגיה של בן-גוריון; כבר בתחילת המלחמה שקל בן-גוריון לגרש ערביים מן הכפרים, שהיה מהלך מנוגד לאסטרטגיה שלו​

פרק 39

בפרוץ מלחמת העצמאות אימץ הפיקוד העליון העברי אסטרטגיה של "אף שעל" ואי נטישת היישובים העבריים שייוותרו במדינה הערבית המתוכננת; הישגים וכישלונות של ארגון ה"הגנה" בחודשי המלחמה הראשונים; בולטים שני מפקדים מהפלמ"ח: הסמג"ד משה קלמן והמ"ם אריה טפר; הצלחות וליקויים בארבעת החודשים הראשונים של המלחמה​

פרק 40

מצביא מלחמת העצמאות, דוד בן-גוריון, מתקשה להתאים את הפיקוד העליון של היישוב היהודי למצב מלחמה, עקב התנגדות של יריבים פוליטיים ושל קבוצות אינטרסנטים. לדעתו, עד פרוץ המלחמה לא היה פיקוח אזרחי על ארגון ה"הגנה", והוא פעל מכוח עצמו, במנותק מן האסטרטגיה הלאומית. לאחר שפרצה המלחמה התקשה בן-גוריון להקים מנגנון אזרחי שיפקח על הארגון הצבאי, ויפעיל אותו בהתאם לאסטרטגיה שרק הוא, כמפקד יחיד של המלחמה, יתווה​

פרק 41

מלחמת העצמאות התנהלה בלי רמטכ"ל, מאחר שברוב הזמן היה הרמטכ"ל, יעקב דורי, חולה ולא תפקד; הניסון למנות את יוחנן רטנר לרמטכ"ל לא צלח, כי רטנר לא האמין שיוכל למלא את תפקידו כהלכה, כשבן גוריון מעליו; הערכות של קצינים בכירים מארה"ב ומבריטניה, ששרתו בארגון ה"הגנה" ובדקו מקרוב את תפקודו היו, שהארגון אינו ערוך למלחמה​

פרק 42

דוד בן-גוריון לא הצליח למצוא רמטכ"ל מתאים לארגון ה"הגנה" בזמן המלחמה; ביקורת חריפה על בן-גוריון ב"מטבח המלחמה" שלו; מועמדו של בן-גוריון לתפקיד הרמטכ"ל, יוחנן רטנר, הסביר מדוע לדעתו לא ניתן לתפקד כהלכה כרמטכ"ל, כשבן גוריון אחראי אזרחי על מערכת הביטחון; לבן גוריון היה עניין להסתיר את מחדליו, והמיתוס שיצר על תפקודו ועל תפקוד ה"הגנה" ועל צה"ל במלחמת העצמאות, מנעו תחקירי אמת והפקת לקחים​

פרק 43

בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות תפקד ארגון ה"הגנה" כצבא של חובבים, עם לוחמים בעלי מוטיבציה וכושר גופני גבוה, אך עם מפקדים חסרי הכשרה, מעבר לפיקוד על מחלקה; מסיבות פוליטיות ואידיאולוגיות מונו אנשים בלתי מתאימים לתפקידים בכירים, ולא גויסו מפקדים ששרתו בצבא הבריטי ורכשו הכשרה וניסיון​

פרק 44

היועץ המקצועי של בן-גוריון, הקולונל היהודי דוד מרכוס, העריך שאין בארגון ה"הגנה", לרבות בחטיבת הפלמ"ח, מי שיודע לפקד על פלוגה; הצעה שנדחתה להכשיר מפקדי פלוגות וגדודים ל"הגנה"; גיוס בעלי מקצוע צבאי בחו"ל, בייחוד לחיל-האוויר; גיוס מתנדבים יהודים בחו"ל; הכשרת ניצולי שואה ללחימה​

פרק 45

ארגון ה"הגנה" הגיע למלחמת העצמאות עם יכולת להפעלת מחלקות בלבד; בפרוץ המלחמה נהרג שיעור הגבוה ממפקדי ה"הגנה"; סכסוכים בין וותיקי ה"הגנה" ומפקדי הפלמ"ח, לבין יוצאי הצבא הבריטי; ארגון קורסים קצרים למפקדי כיתות ומחלקות, תוך כדי המלחמה​

פרק 46

קורס הקצינים הראשון שעליו פיקד חיים לסקוב; ויכוחים מה עדיף, שיטת האלתורים של הפלמ"ח או שיטת התרגולות של הצבא הבריטי; ביקורת חריפה על הידע הצבאי העלוב, וחוסר המשמעת בקרב צוערי הפלמ"ח​

פרק 47

הקולונל מרכוס העריך שארגון ה"הגנה" אינו ערוך למלחמה ממש ושהערבים יכולים בקלות לכבוש את תל אביב; מרכוס מציע להכשיר קצינים בכירים, אך מפקדי ארגון ה"הגנה" דוחים את הצעתו; ארגון ה"הגנה" וצה"ל תפקדו ומתפקדים כמו תנועת נוער ולא כמו צבא מקצועי​

פרק 48

שישה ימים לא הגיעה אספקה לירושלים ויצרה שם בהלה וסכנת התמוטטות; דיווחי השקר של מפקד הגדוד הרביעי, יוסף טבנקין, לישראל גלילי על ארועי שיירת חולדה, ודיווחו של גלילי לבן גוריון, הביאו את בן-גוריון להחלטה לשנות את האסטרטגיה הנקוטה בידו של דחיית הכרעה, ולצאת למהלך הכרעה בדרך לירושלים​

פרק 49

חילוקי דעות על תוכנית "מבצע נחשון" לפריצת הדרך לירושלים; מפקד הגדוד הרביעי של הפלמ"ח, יוסף טבנקין, מציע להרוס את כל הכפרים הערביים בדרך לירושלים ולגרש את תושביהם; מינוי מחליף למפקד המבצע שנתקע בבוץ בגוש-עציון; גיוס נשק מכל היחידות והיישובים עבור "מבצע נחשון"; היסטריה בפיקוד העליון עקב מחסור בנשק, ודרישה לשלוח נשק במטוסים מאירופה​

 

פרק 51

התארגנות גדודי "מבצע נחשון"; חיילים רבים היו טירונים; לרוב המפקדים לא הייתה הכשרה מתאימה והם לא הכירו את מרחב הפעולה; הפלמ"חניקים סרבו להצטרף ליחידות שאינן פלמ"ח; הערכה שגויה של משך המבצע​

פרק 52

ארגון הכוח הערבי בגזרת הדרך לירושלים לקראת מבצע נחשון; חיילי הגדוד בפיקודו של חיים לסקוב היו חסרי כושר גופני; קשיים לוגיסטיים גרמו לדחיית ההתחלה של מבצע נחשון; הידיעות על קריסה של ירושלים העברית עקב העדר אספקה התבררו כמוגזמות​

פרק 53

הפעולה הראשונה ב"מבצע נחשון": פיצוץ מפקדת חסן סלאמה בין באר יעקב לרמלה; סבלי חומר הנפץ ברחו; הפעולה הפתיעה את הערבים והם נתקפו בהלם; הצטיין השוער האגדי של נבחרת ישראל בכדורגל, יעקב חודרוב; למחרת ברחו ערביי הסביבה מבתיהם​

פרק 54

ב-31 במארס תקפו תושבי הכפרים צובא וקסטל את המשלט "הדרומי" וירו על שני המשלטים האחרים. הלוחם זאב מנדל נפגע. חבריו עזבו את המשלט ונסוגו למחצבה. מפקד המחצבה ח.ג. סבר שמנדל נהרג ולא שלח כוח לחלץ אותו. נחום שושני שהה אז בירושלים, בישיבת מפקדי הפלוגות. כשנודע לו על התקרית חזר למוצא בראש מחלקה מפלוגת "נועם" של חטיבת "עציוני​

פרק 55

מידע שהערבים מתכוונים להדק את המצור על ירושלים העברית ולכובשה; החלטת הפיקוד הירושלמי לתפוס את הכפר קסטל ממערב ירושלים שרוב תושביו נטשו אותו; החלטה שהפלמ"ח יתפוס את הכפר ואנשי גדוד "מוריה מחטיבת "עציוני" יהוו בו חיל מצב; חטיבת עציוני שלחה לקסטל חיילים ללא ניסיון קרבי; תפיסה ללא קרב של הקסטל; מורשת קרב שקרית​

פרק 56

המפקד הערבי של מרחב ירושלים, עבד אל קאדר אל חוסייני דורש בטלפון מדמשק לכבוש בחזרה את הקסטל; המפקדים היהודים שהיו אמורים לפקד על מערכת הקסטל נותרו בירושלים, ביקשו לפקד מרחוק ולא השפיעו על המערכה; הבריטים סייעו ליהודים; ראש אגף המבצעים והרמטכ"ל בפועל, יגאל ידין, ושאר אנשי הפיקוד העליון בתל אביב לא הבינו את חשיבות קרב הקסטל​

פרק 57

מורל הלוחמים היהודים על הקסטל ירד; עבד אל קאדר אל חוסייני אינו מקבל סיוע בדמשק, מתפטר וחוזר בו; בריחה ונטישה של לוחמים; יד היהודים על העליונה בקרב במושבה מוצא​

פרק 58

פקודה לכבוש את הכפר דיר מוחסין כדי להבטיח מעבר של שיירה מחולדה לשער הגיא; השיירה עברה ליד הכפר ללא תקלות, לפני שהכפר נכבש, והגיעה לקריית ענבים בלי שהותקפה על-ידי ערבים; כיבוש דיר מוחסין התעכב בגלל טעויות קשות בניווט; בעת "הכיבוש", היה הכפר ריק מתושביו; לאחר "הכיבוש" בזזו אנשי ה"הגנה" את הכפר ונפגעו מאש שנורתה עליהם מן ההרים​

פרק 59

תפקוד לקוי של לוחמי גדוד לסקוב בקרב דיר מוחסין; ביזה ובריחה של לוחמים; הרמטכ"ל בפועל, יגאל ידין, מבין שמבצע נחשון נכשל, ומחליט להעביר את האחריות על הדרך לירושלים אל הפלמ"ח; מינויו של יצחק רבין למפקד חזית הדרך לירושלים, למרות שהודח שבועיים לפני כן, עקב תפקודו הלקוי בפיקוד על אותה חזית​

פרק 60

בניגוד לערבים, המפקדים היהודים אינם מבינים את חשיבות הקסטל במערכה על ירושלים; חוסר בהירות מי מפקד על מי; תבוסה בקרב על "מחצבת אלישר"; הזנחת כוח גדוד "מוריה" הירושלמי על הקסטל; מפקדי הפלמ"ח מפרים פקודות, עושים דין לעצמם, ואינם מתחשבים במצבם הקשה של לוחמי "עציוני" על הקסטל.​

פרק 61

כיתת הפלמ"ח בקסטל מוחלפת, אנשי החי"ש העייפים עד מוות נשארים; אנשי הפלמ"ח מסרבים לקבל פיקוד של החי"ש ולא מתגברים את הקסטל; ידיעות על תכנון התקפה ערבית גדולה על הקסטל; החלטה שלא בוצעה להעביר את הפיקוד על הקסטל לפלמ"ח, ולהחליף את יחידת החי"ש ביחידת פלמ"ח​

פרק 62

יוסף טבנקין, מפקד הגדוד הרביעי של הפלמ"ח, מסרב פקודה ואינו מחליף את מגיני הקסטל, אף שהפיקוד על הכפר הועבר אליו; המפקד הערבי הנערץ, עבד אל-קאדר אל-חוסייני, ששב מדמשק, נוטל את הפיקוד על ההתקפה על הקסטל; ההתקפה הערבית נבלמת​

פרק 63

חיסולו האקראי של עבד אל-קאדר אל-חוסייני על הקסטל מהווה שלב חשוב במהלך הכרעה יהודית בקרב כושל של היהודים; מול כאלף ערבים שהתאספו לתקוף את הקסטל ולחלץ את עבד אל-קאדר נצבו פחות ממאה אנשי חטיבת "עציוני" הירושלמית, עייפים עד מוות, למרות שמפקד הגזרה, יוסף טבנקין, קיבל כבר ביום הקודם פקודה להחליפם​

פרק 64

אלף מאתיים ערבים תוקפים פחות כמאה מגינים עייפים עד מוות על הקסטל כדי לחלץ את עבד אל קאדר אל חוסייני ומשתמשים בהתקפה במשורייני שלל מקרב שיירת נבי דניאל שנים עשר יום לפני כן; יוסף טבנקין משתה לשלוח כוח לקסטל למרות פקודות חוזרות ונשנות שקיבל; רק שמצב מגיני הקסטל היה נואש נשלח לשם מחלקת פלמ"ח בפיקודו של נחום אריאלי​

פרק 65

חוסר תקשורת בין אנשי גדוד "מוריה" לאנשי הפלמ"ח גרמה לפריצת הערבים לכפר; כוחות רבים של חטיבת "עציוני" ושל גדוד הפלמ"ח בגזרת ירושלים יושבים באפס מעשה ואינם מנוצלים לקרב ההכרעה בקסטל; תגבורת בפיקוד נחום אריאלי מגיעה לקסטל מאוחר מדי, ומקצת מאנשיה נפגעים מיד; נחום אריאלי מייעץ לטבנקין לסגת מן הקסטל; לוחמים יהודים בורחים מן הקסטל​

פרק 66

המשך הבריחה מן הקסטל, הפקרת פצועים שדיממו למוות או נרצחו על-ידי הערבים; דמותו של נחום אריאלי שפיקד בחודשים הראשונים של המלחמה על הדרך לירושלים, מתל אביב ועד לטרון, והיה מבחירי המפקדים הקרביים במלחמה; המורשת של נחום אריאלי: הכרת השטח חיונית להצלחה בקרב

פרק 67

תיאור ערבי על כיבוש הקסטל; הלם ערבי בעקבות מותו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני; חילופי דברים קשים בין יעקב סלמן לבין יוסף טבנקין; יוסף טבנקין מסרב לפקודה של יגאל ידין לכבוש מיד בחזרה את הקסטל​

פרק 68

לאחר נפילת הקסטל, מתכננת יחידת ה"הגנה" בבית ההבראה "ארזה" שבמוצא, לברוח; רוב הכוח הערבי נטש את הקסטל כדי להשתתף בהלוויה של עבד אל-קאדר אל-חוסייני; היחידה הערבית שנותרה בקסטל ברחה, והפלמ"ח השתלט על כפר ריק ופוצץ אותו; שיירת נחשון הראשונה חזרה לשפלה​

פרק 69

זה הפרק האחרון ב-69 הפרקים של כרך ד' "ממשבר להכרעה" בסדרת ספריי על מלחמת העצמאות, שפרסמתי לפני 30 שנה בהוצאת "זמורה ביתן מודן". בשבוע הבא אתחיל לפרסם כאן פרקיי המשך ממחקר חדש שלא התפרסם עד כה על מלחמת העצמאות שבראשו עומד המזרחן המפורסם פרופ' דניאל פייפס, חבריי, אנשי העסקים, משה לוי בעל אות הגבורה מלחמת יום הכיפורים, ויהודה מאיר וכן "גיוס המונים" מתומכיי מכל העולם בחקר האמת​

הרקלייטוס "האפל"