العربية
Deutsch
English
русский
français

עברית

 

המהפך האמיתי - מדמוקרטיה למריטוקרטיה

 

הדמוקרטיה הגיע לסוף דרכה עוד מתחילתה כמשטר שמתפקד גרוע במשברים. אבחן זאת הפילוסוף האתונאי הגדול, אפלטון, בערש הדמוקרטיה, לפני אלפיים וארבע מאות שנה. עליו נאמר, שכל מה שנכתב אחריו הם פרורים שנפלו משולחנו. 

אפלטון טען אז שהמשטר הדמוקרטי מתפתח באופן דטרמיניסטי, משלטון העם לשלטון שחקני תיאטרון פוליטי, ואז ראוי לכנות את המשטר: תיאטרונקרטיה. ואכן התיאטרונקרטיה האתונאית עברה מן העולם לאחר תבוסת הצבא האתונאי בקרב כירונאה, בשנת 338, במלחמה מול צבא מוקדון, בפיקודו של פיליפוס השני, אביו של אלכסנדר הגדול. הסתבר שהתרבות האתונאית הגבוהה מאוד לא סייעה לה לשרוד, וממילא גם התרבות הזאת הגיע לסיומה. לעומת זאת המונרכיה המוקדונית שפיגרה תרבותית לעומת אתונה, תפקדה באופן מיטבי במלחמה, שהיא המבחן העליון של ראשי מדינות. מאז, במשך אלפיים שנה, עד יסודה של ארצות הברית של אמריקה, ברבע האחרון של המאה ה-18 (1776), לא התקיימו מדינות דמוקרטיות בעולם אף שיסודות דמוקרטיים היו באנגליה ובעוד מדינות. 

נצחונו של פיליפוס השני על אתונה ביסס את ביקורתו של אפלטון על המשטר הדמוקרטי, התקפה עד היום. עיקרה של הביקורת הוא: לא המוכשרים ולא המתאימים ביותר מקרב האזרחים שולטים במדינה הדמוקרטית, אלא הרטוריקנים והסופיסטים, שאינם לדעתו אלא נוכלים, מנקודת מבט של הקִרבה לאמת והבנת המציאות. הבחירות שזה עתה התקיימו בישראל הזכירו לנו זאת. 

תולדות המאות ה-19 וה-20 הפריכו לכאורה את נבואת אפלטון, אבל לא לגמרי. צרפת בימי נפוליאון, ופרוסיה/גרמניה, שלא היו דמוקרטיות, היו מעצמות מובילות במאה ה-19. ברית המועצות הבלתי דמוקרטית הייתה מעצמה מובילה במאה העשרים, וסין הבלתי דמוקרטית היא מעצמה מובילה היום. יש טוענים שמלחמת העולם השנייה הוכיחה את עוצמתן של הדמוקרטיות, ולא היא: לברית המועצות הבלתי דמוקרטית נזקף חלק הארי בניצחון על גרמניה הנאצית אף שהיא גם אחת הסיבות לפרוץ המלחמה (הסכם מולוטוב ריבנטרופ, 23 באוגוסט 1939, על ידידות בין המדינות וחלוקת פולין ביניהן). 

בארצות הברית נשמרה הדמוקרטיה מאז הקמתה, והיא לכאורה סיפור של ניצחון הדמוקרטיה. טיעון זה נשמע ברמה אחרי קריסת ברית המועצות. אך במלחמותיה של ארה"ב בקוריאה, בווייטנאם, באפגניסטן ובעירק, היא כשלה באופן מפתיע לכאורה, דלדלה את העושר שיצרו אזרחיה החופשיים, ואיבדה את הדומיננטיות שלה, אפילו בתחום הכלכלי. הסיבה לכך היא, שבדמוקרטיה האמריקנית, כמו בשאר הדמוקרטיות, מקבלי ההחלטות הם שחקני פוליטיקה ולא מדינאים-אסטרטגיים המבינים את המציאות שבה הם פועלים; מציאות הנעשית מורכבת יותר ויותר, בקצב הולך וגדל, ועל כן קשה יותר להבינה ולנהלה. הנשיא אובמה לדוגמה הוא בעל השכלה במשפטים ובעל יכולת רטורית מעולה, אך בתחום האסטרטגי הוא נחל עד כה רק כישלונות.

 

 רק המוכשרים ביותר

תרונה של הדמוקרטיה הליברלית לפחות, מנקודת מבט שרידותה של המדינה, הוא לא במה שעושים השליטים, אלא במה שהם כמעט ונמנעים מלגעת ולקלקל: הם מעניקים חופש גדול יחסית לתושבים בתחום הכלכלי, החברתי, התרבותי והחינוכי-מדעי. חופש זה מאפשר למוכשרים למצות את הפוטנציאל שלהם. לעומת זאת השליטים במדינה הדמוקרטית שומרים לעצמם מונופול בתחומי הביטחון ויחסי החוץ. ההיסטוריה הוכיחה כי בתחומים אלה מתקיים מצעד איוולת, וזה המצב גם בישראל, מזמן הקמתה ועד היום. מאחר שתפקוד ראוי בשני תחומים אלה חיוני לישראל לשם המשך קיומה, עוד יותר מאשר לרוב המדינות היום, עלינו לייעל אותם על-ידי מעבר מדמוקרטיה למריטוקרטיה, דהיינו: משלטון העם לשלטון המוכשרים ביותר שאין להם סיכוי להיבחר בשיטה הקיימת. 

במריטוקרטיה המוצעת תהיה לכל האזרחים זכות הצבעה, אך להיבחר יוכלו רק המוכשרים. המבחן לכשירותם: הצלחה בשנות לימוד והכשרה, ארוכים, בכל התחומים החיוניים לניהול מדינה, ובראש ובראשונה בתחום הביטחון ויחסי החוץ. לימודים והכשרה אלה יינתנו במכון מיוחד שיוקם לשם כך וזאת תהיה מטרתו. כך נשלב ניסיון ותיאוריה ונקפיץ בכמה דרגות את איכות תפקודה של המערכת הפוליטית. הכשרה כזאת יעברו כל משרתי הציבור הבכירים, גם במגזר האזרחי וגם במגזר הביטחוני, ובוודאי כל חברי הממשלה, המטכ"ל, הכנסת ומנכ"לי המשרדים הממשלתיים שכישלונותיהם במלחמות ובמבצעים הצבאיים, בתחום הדיור וצמצום הביורוקרטיה והשחיתות, אינם כבר סוד. מי שאינו מסוגל לעמוד בזה, בוודאי שאינו ראוי לקבל החלטות גורליות לקיום המדינה ולחיי כל אחד ואחד מתושביה. 

ראש הממשלה שיוביל את המעבר מדמוקרטיה למריטוקרטיה ייזכר בהיסטוריה הפוליטית העולמית כפורץ דרך ברמה של סולון האתונאי ומחוללי המהפכה הצרפתית - וזה לא מעט.

 

  פורסם באתר "News1",
 בתאריך 18.3.2015

 

 

 

 
 
 

הרקלייטוס "האפל"