العربية
Deutsch
English
русский
français
עברית

כשלים המחייבים שידוד מערכות באמ"ן

 

 

1. סיכום: הכשלים הפחות-מוכרים של המודיעין במלחמת יוה"כ


עבודת המודיעין ברמת המטכ"ל מושתתת על שלושה יסודות:

 

  • ניתוח נכון של הנחיות הדרג המדיני של האויב (הרקע הפוליטי של המנהיג ואילוציו המדיניים), דרכי הפעולה האפשריות של האויב למימוש הנחיות הדרג המדיני, וכיצד באפשרותו לבצען (סדר-כוחות ואמצעי-לחימה). המידע הזה הוא המפתח לבניין הכוח של צה"ל ולהכנת תוכניותיו המבצעיות.
  •  ממתי האויב מוכן , ובמידת האפשר אף לחזות מתי הוא מתכנן לבצע את תוכניותיו. הציפייה, שגוף מודיעיני ייתן התרעה למועד פתיחת מלחמה, היא בגדר משאלת-לב, ששירותי המודיעין בצבאות העולם כשלו בה לכל אורך ההיסטוריה. הדרך הבטוחה היחידה לדעת מתי תפרוץ מלחמה היא ליזום אותה בעצמך...
  •  איתור מהלכי האויב, קרוב ככל האפשר להתרחשותם (נושא משך זמן הדרוש למודיעין לאתר את מהלכי האויב ולדווח על כך לכוחותינו הוא מרכיב מרכזי בעבודת המודיעין במלחמה), והצבעה על נקודות תורפה לשיבוש מהלכיו.

 

במלחמת יום הכיפורים כשל אמ"ן בכל שלושת המרכיבים הללו, אך הכיר רק בכישלונו בנושא ההתרעה. 

מרבית הדשים במחדל אי-מתן ההתרעה לצה"ל תולים את הכישלון בשכרון הכוח של ישראל לאחר מלחמת ששת הימים. מי שסובר כך, אומר, למעשה, כי כיום, שנים רבות מאז שצה"ל לא הכה את אויביו מכה ניצחת, סכנה זו חלפה מן העולם. לטעמי, שכרון הכוח הוא רק אחד מגורמי הכישלון; ולכן, הסכנה לא חלפה מן העולם. אני סבור כי אי-מתן ההתרעה מאיים כיום פחות על מדינת ישראל, כיוון שהדרג המדיני וראשי הצבא למדו להטיל ספק בקביעות הנחרצות של אמ"ן, וכיוון שאמ"ן למד להתנסח בפחות יהירות, ויהסס כיום לקבוע את קביעותיו בנחרצות גורפת. בעקבות כישלונו, נקט אמ"ן בצעדים לצמצם את האפשרות, שישגה באי-מתן התרעה במועד. אני חושב, שאמנם הצעדים האלה בכיוון הנכון, אך אינם מספיקים, אינם מטפלים בבעיות היסוד של מערך המודיעין, שגרמו לכישלון, וחלקם אף התמוסס במשך השנים. על-אף האמור לעיל, אני מסכים לקביעה, שאמ"ן לאחר מלחמת יום הכיפורים טוב יותר. 

מרבית הכשלים הנוספים, שמניתי ושלא מניתי במאמר, חזרו על עצמם גם במלחמות שלאחר יום הכיפורים. אני סבור, שמזעור הכשלים מחייב שידוד מערכות באמ"ן ובהכשרת מפקדים בצה"ל בכל הקשור ביחסי קמ"ן-מפקד. 

לדעתי, יש צורך בשינוי מבני באמ"ן, שעיקרו בנייה מחדש של הזירות בחטיבת המחקר לזירה צבאית, מדינית, תשתית. השינוי הארגוני עשוי לקדם את המחקר הצבאי באמ"ן, ולגרום לאיזון טוב יותר בין חובת אמ"ן לגבש הערכת-מצב לאומית לבין חובתו לשמש כקמ"ן הרמטכ"ל, המכין את צה"ל למלחמה ומספק לכוחות הלוחמים מטרות איכות כשזו פורצת. 

אני מקווה, שכל מה שכתבתי לעיל הוא נחלת ההיסטוריה, וכיום המצב טוב יותר. אך כיוון שרבותיי לימדוני להיות ספקן – כתבתי את המאמר.

 

 

2. שולחן-החול של דיוויזיה חי"ר 19

 

 

לכל אחת מחמש דיוויזיות החי"ר, שנועדו לצלוח את התעלה, נבנה שולחן-חול כזה. מערכת שולחנות-החול אותרה בצילומי-האוויר לפני המלחמה, אך למיטב ידיעתי, לא נעשה ניסיון באמ"ן לנתח את התפיסה המערכתית המצרית בצליחה כפי שעולה מהתבוננות בשולחנות-החול.

גודלו של שולחן-החול של דיוויזיה 19 היה 16X8 מטר (קנה-מידה 1:5,000). שולחן-החול צולם על-ידי חזי רחמים בשנת 1973 לאחר שכוחותינו כבשו את הגדה המערבית של התעלה במלחמת יום הכיפורים. (2)

מפת תיחום גבולות שולחן-החול – מניתוח גבולות שולחן-החול של דיוויזיה 19 ניתן להסיק, כי הדיוויזיה לא תכננה להגיע לקו המשימה הסופית של הארמיה בתוכנית "גרניט 2", העובר בצומת פרקר, אלא הסתפקה במשימה מצומצמת יותר, תוך ויתור על תפיסת שטחי-מפתח במוצא המזרחי של מצר מיתלה.

 

 

3. השוואת סדר-כוחות עתודות השריון בארמיות השדה

  

תוכנית "גרניט 2" (כיבוש המעברים) לעומת תוכנית "הצריחים הגבוהים" (מבצע מוגבל לעשרה ק"מ) (3)

מהטבלה עולה, כי בתוכנית "הצריחים הגבוהים" מוכפלת כמות הטנקים, המשולבים במערך ההגנה של דיוויזיות החי"ר בסיני, לעומת צמצום בכמחצית בעתודות הטנקים בגדה המערבית של התעלה.

 

 

 

 

 

 

________ 

[בפרק הבא: ד"ר אורי מילשטיין על השערת הקונספירציה במלחמת יום הכיפורים.]

 

 

מקורות

 

 

1. ניתוח ועיבוד פוטושופ – על-ידי המחבר. 
2. בהכנת הטבלה קבעתי שרירותית, כי כל גדודי הטנקים בחטיבות השריון הם בני 31 טנקים, ואילו יתר גדודי השריון בדיוויזיות החי"ר ובחטיבות הממוכנות הם בני 22 טנקים בלבד. 
3. בסדר-הכוחות של דיוויזיה ממוכנת 6 מופיעה גם חטיבה ממוכנת 1, אך זו "מושקעת" במתחם ההגנה בביר עדיב, החוסם את האפשרות להגיע ממפרץ סואץ לכביש סואץ-קאהיר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הרקלייטוס "האפל"