العربية
Deutsch
English
русский
français
עברית

גדודי הסיור המשוריין במלחמת יוה"כ: 
תורת לחימה, בניין כוח ומודיעין קרבי

 

▪  ▪  ▪

תצפית היא בסיס לפעילות האנושי. (1) אנחנו מגיבים למה שקולטים חושינו, ומתנהלים בהתאם. מרשל גאורגי ז'וקוב אמר, שהצבא הרוסי אינו נלחם כשהוא סומא. "להילחם מבלי להכיר נתוני שטח ואויב משמעותו לתפקד ולרוץ בעיניים קשורות, ואנו רוצים להילחם תמיד בעיניים פקוחות. (2) תצפית על האויב, על הזירה והכרת השטח הנן יסוד בכל מבצע קרבי וגם בביטחון שוטף ובסיס לתחבולה, להפתעה, לשיתוף-פעולה, ליוזמה, להתקפיות, לריכוז המאמץ, לגמישות, לחיסכון בכוח ולשרידות, שהם עקרונות חשובים במלחמה. 

בתולדות עמנו ידועים שנים-עשר המרגלים, ששלח משה לארץ-ישראל (במדבר י"ג-י"ד); והמרגלים, ששלח יהושע ליריחו (יהושע ב') ולעי (יהושע ז'). "מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם", הטיח יוסף באחיו (בראשית מ"ב, ט'). בני יוסף ריגלו את העיר בית-אל קודם כיבושה (שופטים א', כ"ב-כ"ו); שבט דן שלח חמישה מרגלים לפני הקרב על העיר ליש (שופטים י"ח, ב'-י'); ודוד המלך שלח מרגלים אל מחנה אבשלום המורד, כדי לעמוד על כוונותיו (שמואל ב' י"ז-כ"ב). כמובן, לא נשכח את הסיורים האוויריים, ששיגר נח מהתיבה (בראשית ח', ד'-י"ב). 

תצפיות בהקשר הקרבי מוזכרות גם בפרשת מרד אבשלום (שמואל ב' י"ח) ובעניין מלחמת ישראל בארם (מלכים ב' ט', י"ז-כ'). וכמובן - 

"... ארץ, כי-אביא עליה חרב; ולקחו עם-הארץ איש אחד, מקְצֵיהם, ונתנו אותו להם לצופה. וראה את-החרב, באה על-הארץ; ותקע בשופר, והזהיר את-העם. ושמע השומע את-קול השופר, ולא נזהר, ותבוא חרב, ותיקחהו דמו בראשו יהיה. את קול השופר שמע ולא נזהר, דמו בו יהיה: והוא נזהר, נפשו מילט. והצופה כי-יראה את-החרב באה, ולא-תקע בשופר והעם לא-נזהר, ותבוא חרב, ותיקח מהם נפש הוא בעוונו נלקח, ודמו מיד-הצופה אדרוש. 

"ואתה, בן-אדם, צופה נתתיך לבית ישראל, ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני ..." (יחזקאל ל"ג', ב'-ז'). 

יחידת סיור עוסקת בסיור ובאבטחת קדמית-קרבית. כלומר, משיגה ידיעות על האויב ״באורח המהיר, המלא והאמין ביותר״. הדגש על מהירות הניהול של מבצעי מודיעין קרבי, תוך נקיטת תוקפנות בשיטות התקפיות, גמישות ופשוטות. לכן, גם ביחידות חי״ר הסיור רכ. (3) יחידת סיור משיגה את הידיעות באמצעות תנועה (לרוב, מוסתרת) ובאמצעות תצפית (מוסתרת) במרחב הלחימה ובסביבתו. המטרה הנה לראות/לשמוע מבלי להתגלות, כדי להימנע מהיתקלות. 

כיום התצפית הרבה יותר מתוחכמת, ומסתייעת בחידושי הטכנולוגיה. אולם התפקיד העיקרי של הסיור אינו ללחום ואינו להבקיע - אלא להזרים מידע עדכני על הנעשה ב"צד השני של הגבעה" ברמה הטקטית ועל השטח - טופוגרפיה, מכשולים ועבירות - לקבלת ההחלטות של המפקד (נוהל הקרב) באמצעות סיורים, תצפיות ופשיטות, המשלימים - מעדכנים - את התמונה המודיעינית. (4) זאת, בנוסף לסיורי מפקדים ולתצפיות של היחידות באזור הלחימה. (5) לרוב, אין אגף המודיעין במטכ"ל מספק זאת, כיוון שהוא עובד בקבועי-זמן אחרים לגמרי מהחטיבה ומהאוגדה, ומשרת בראש ובראשונה את הקברניטים; וגם לא מחלקת המודיעין בפיקוד, המשרתת, בעיקר, את אלוף הפיקוד ואת מטהו. לפעמים, צריך הסיור לבדוק עבירות, להוביל, לנווט, לשמש משמר עוצבתי לאבטחת אגף בכל תצורות הקרב, לתפוס שטחים חיוניים, או לסכל סיורי אויב. (6) 

גנרל היינץ גודריאן כתב בשנת 1936, שכוחות הסיור יוצרים את המגע הראשוני עם האויב, וכך נותנים סיכוי להישגים מהירים. כוח הסיור צריך, בגלל מחסור בכוחות אחרים, לרדוף אחר כוחות אויב, לחפות על נסיגה כוח משהה, להציב מסכי אבטחה ולשמור על האגף גודריאן התריע מפני התשת הסיור בלחימה, שתסיטו ממשימות המודיעין הקרבי. (7) 

כל יחידה צריכה להשיג את המודיעין, הדרוש למִבצעיה - אם באמצעות משיכתו אליה ממפקדות ממונות ואם באמצעות פעולותיה היזומות. (8) בהפעלת הסיור יש התלבטות בין תרומתו הפוטנציאלית למִבצעים (לחימה) עקב היכולת הגבוהה של אנשיו, המסוגלים לבצע פשיטות ארוכות-טווח - למרות היותו יחידה של חי"ר-קל - לבין ייחודו למבצעי מודיעין קרבי גרידא. 

יחידת הסיור צריכה להגיע לטווח מגע עם האויב. לכן, רצוי שתהיה ניידת מחד-גיסא ומוגנת מאידך-גיסא. לפני עידן המינוע, ועד תחילת המאה העשרים ביצעו את הסיור יחידות רכובות על סוסים, או על גמלים, אף כי לסיור הרגלי מקום חשוב בתולדות המלחמות בזמן החדש. (9) על יחידת הסיור לצלוח, רצוי בהסתר, שטחים ברכב בעל עבירות גבוהה, כדי להגיע לתצפית, שאינה נראית על-ידי האויב. יחידות האויב - ובעיקר, מסך הסיור והאבטחה שלו אמורים לסכל תצפית כזו - במגע ובאש. כאן אנחנו ניצבים בפני פרדוקס: אם לא יהיה מוגן, שרידות הסיור נמוכה; ואם יהיה מוגן, חתימתו גבוהה, ותפגע בשרידותו. השרידות מחייבת לצייד את יחידת הסיור באמצעים להגנה עצמית (נ"ט, תותחים, מרגמות, נ"מ וכיו"ב) ומיגון, שמקטינים את גמישות כוח הסיור, שהופך לכבד יותר. 

משימות גדס"ר גרמני הנן סיור, אבטחה, ניהול קרב השהיה ובין השאר - דיווח על אב״כ במרחב הלחימה. תורת הלחימה הבריטית מדגישה את החדירה לטווח ארוך ופשיטות עצמאיות. (10) עיקר תפקידו בקרב התקדמות ורדיפה, שבו הוא משבש את מערכי האויב. 

גדס"ר נועד לספק מודיעין קרבי לרמה האוגדתית, אך הוא יכול לבצע סיורים לטווח קצר (טקטיים) וגם סיורים לטווח ארוך (מערכתיים) - בהתאם לפעילות האוגדה - בתנאי שיהיו לו ארגון, אמצעי הלחימה, ציוד (ובעיקר, מפות, ציוד אופטי וקשר) הכשרה ואימון נדרשים לפעילות עצמאית. לפיכך, הוא צריך אוטונומיה תחזוקתית, ניידות גבוהה (11) ואמצעי קשר חסינים ואמינים לטווח ארוך, בהתאם לרמת העוצבה, המפעילה אותו. 

בתקן גדס"ר אמריקני בשנות הארבעים הוצב כוח אש אורגני גדול מכל מסגרת מקבילה, אך תורת הלחימה התריעה שלא לנצלו למשימות סער, אלא רק למשימות סיור. לעומת זאת, בגדס"ר גרמני ובגדס"ר בריטי יש כוח סער לתמרון משוריין, כוח סיוע (מרגמות) וכוח לתצפית (כולל אלקטרוניות). בחלק מגדודי הסיור יש גם יחידות טילים נ"מ ויחידות של טילים נ"ט (רכובות). גדוד הסיור הבריטי נבנה מלכתחילה לבצע סיור לטווח בינוני, למרות שהוא קל יחסית בכוח השריון שלו. לעומת זאת, גדוד הסיור המשוריין הצרפתי קל מאוד, והוא רכוב על ג'יפים. (12) 

לכאורה, כל יחידת חי"ר אמורה לדעת לבצע סיור, כדי להשיג ידיעות, וכדי לאבטח את מרחב פעולתה. אלא שסיור הנו מיומנות מיוחדת, שצריכה התמחות - בשונה משאר פעילויות הרובאי - גם בשל הצורך להבין את צורכי המפקדים. לכן, נדרשת יחידה מתמחה - יחידת סיור מבלי להגדיר את סדר-כוחה - שתתאמן בניווט, בדיווח ובהפעלת הציוד המתמחה של יחידת הסיור. 

סוגיה אחרת הנה אילו תפוקות נדרשות מגדוד הסיור - האם הוא צריך להביא מודיעין קרבי, או שמא נדרש להביא מודיעין על מטרות עבור יחידות האש? 

הסיור יכול למצוא נתיבים עבי. (13) לשם כך, צריך הסיור להיות מאורגן, להתאמן ולהצטייד בהתאם. למשל, לכלול יחידת חבלה ואולי גם ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) לפילוס המעבר. 

לעתים - כמו בצליחה הגרמנית של הנהר מז במאי 1940 וכמו בקרב של חטיבה 37 במלחמת ששת הימים בשומרון - אפשר לנצל את יתרונות הסיור - אוטונומיה, ניידות, גמישות, ניווט וכיו"ב, כדי לצוות יחידת סיור עם יחידת טנקים לצוות-קרב פושט, שישתלט במהירות על שטח, שהאויב עזבוֹ. לקרב על תל יוסיפון במלחמת יום הכיפורים בגולן נוצר ציוות כוחות של סיור ושל חרמ"ש. (14)לעומת זאת, בהבקעה של אוגדת הפלדה 84 של ישראל טל במלחמת ששת הימים נשחקה פלס"ר 7, שצוּותה בהתאם עם טנקים, (15) ושימשה חוד בהבקעת חטיבה 7. 

ניתן לנצל את יתרונות הסיור - בניווט, בהתמצאות, בקישור, בשליטה ובשאר מטלותיו (כולל באיתור נפגעים ונעדרים - בגלל מיומנותו בניווט ובגלל ניידותו) - אך זו אינו משימתו העיקרית, אלא ערך מוסף מקיומו בלבד. הסיור גם אינו שירות מוניות של המפקד. לעומת זאת, ההכשרה הלקויה של מפקדים קרביים בניווט יוצרת תלות בסיור להובלת כוחות ושיירות - ובעיקר, דרגים ואורחות מפקדה, אך גם פלוגות ומחלקות טנקים - גם בעידן הנווטנים.

 

 

1. מגבלה

 

המאמר ידון בהפעלת גדודי סיור משוריינים (armored reconnaissance battalions – ARBs) – להבדיל ממה שנקרא כיום בחטיבות החי"ר הסדירות, גדס"ר, שהיה פעם גדוד חס"ע – היחידות החטיבתיות (חבלה, סיור ו"עורב" (17)). הן מאוגדות כיום בגדוד רביעי בחטיבות; ולהבדיל מגדודי הסיור הפיקודיים ("שקד" 424, "אגוז" 483 ו"חרוב" 484), שעסקו משנות החמישים באמנעה, בביטחון שוטף ולפעמים בלוחמה בטרור (לוט"ר) ובפעולות קומנדו. (18) 


יחידה 88 "דב לבן" בחטיבת הטירנים274, (19) שנועדה לפעולות מיוחדות במבצעי צליחה נוסח הפשיטה המשוריינת "רביב" (ו"אור ירוק" שתוכנן, ולא בוצע), (20) אינה גדס"ר משוריין; ואפילו , (21) אחרי שהמטכ"ל קבע משום-מה, שהרעיון אינו נכון. (22) ובאותה המידה גם גדוד הסיור המדברי 585 ("הגדס"ר הבדואי") אינו יחידה לסיור משוריין, אלא גדוד חי"ר לביטחון שוטף (בט"ש).

 

 

2. היסטוריה

 

בשנת 1950 הסבו את גדוד 19 – גדוד הפשיטה הממוכן – של חטיבת גולני לגוֹנדת סיור 17 בחטיבה 7 (שהוסבה מחטיבת חי"ר לחטיבת שריון), אך ממנו הוקמה לבסוף רק פלס"ר 7, שבשנותיה הראשונות התלבטה בבעיה של אמצעי הובלה, של אמצעי תצפית ואפילו של משאבי-אנוש. (23) אין חדש תחת השמש – עד שפלס"ר 7הוכיחה את עצמה במלחמת סיני, וקיבלה על כך את אחד הצל"שים היחידתיים הראשונים. 

ארגונית, לבית-הספר לשריון (ביסל"ש) בכל תצורותיו (מבה"ד 5 והלאה) יש בעיה עם נושא הסיור; וזו נפתרה רק אחרי מלחמת יום הכיפורים בהקמת מתקן לאימוני מודיעין וסיור (מו"ס). (24) כיום הועבר הנושא לחיל האיסוף הקרבי, והשתנה לחלוטין עקב כניסת טכנולוגיות חדישות – כטב"מים, נווטני GPS, מערכות אלקטרו-אופטיות לתצפית יום וליילה, מכ"מים יבשתיים, מערכות זיהוי עמית-טורף (זע"ט – IFF) ומערכות מחשב (כמו צי"ד). 

הכשרת סיירי שריון נעשתה במדור/ענף סיור בבית-הספר לשריון (ביסל"ש), שלא תמיד פעל. כתוצאה מכך, לא הייתה הכשרה סדירה של סיירי שריון, של מש"קי סיור ושל קציני סיור בשריון. ההכשרה הייתה ספוראדית, ולא תמיד נשמרו ניירת, תיקי הדרכה ותיקי תורת לחימה, שנכתבו עבור הסיור. (25) כתוצאה מכך, חלק מההכשרה נעשתה בחטיבות עצמן, או ביחידות המילואים (בסיוע ענף סיור במתקן האימונים בצאלים, שהחליף הרבה שמות וכפיפויות). 

בחיל השריון (חש"ן) מקיימת רק חטיבה 7 פלס"ר עצמאית בהתמדה. לחטיבה 14, לחטיבה 401, לחטיבה 188 ולחטיבה 500 כמעט שלא היו פלס"ר סדירות, ולחטיבת בית-הספר לשריון 460 הייתה לרוב פלס"ר במילואים. (26) לכן, רוב סיירי השריון במילואים – באוגדות, בחטיבות השריון ובחטיבות הממוכנות – הם בוגרי יחידות חי"ר, שהוסבו לסיירי חש"ן – בעיקר בשנה שקדמה למלחמת יום הכיפורים. (27) 

הסיור הנו ענף בחי"ר, שנחשב משום-מה למשני בחיל השריון – למרות מקומו החשוב בקרב המשולב. מבחינה זו, צה"ל כמעט שלא הכשיר יחידות חרמ"ש – למרות חשיבותן בקרב; ובמלחמת יום הכיפורים הסתייעו חטיבות משוריינות בגדודי צנחנים לא-אורגניים לאבטחה, (28) למרות שבאוגדות היו גדודי חי"ר וגדודי חרמ"ש, שכמעט לא הועסקו. את הגישה הכללית מאפיינים זיכרונותיו של מיכה בן-ארי קפוסטה מגדוד 582: 

אז (במהלך מלחמת יום הכיפורים) ... הרמנו טלפונים, תפסנו את רפול (מפקד אוגדה 36) ... ושאלנו אם יש לו תפקיד בשביל הגדוד (582), והוא אמר – "טנקים יש לכם? לא? אז אני לא צריך אתכם". (29

 

הערות

 

1. תודת אב"ץ לתא"ל (מיל') רון כתרי על שאחרי מערכת שלום הגליל (אז – כראש מדור מודיעין קרבי בבה"ד 15) הפנה את תשומת-לבו לנושא. 
2. מצוטט באתר גדוד סיור 134 במלחמת יום הכיפורים [קישור].. נדלה באחרונה בשבעה ביולי 2013. 
3. יוסף, 1987, "הסיור המשוריין. יחידת המודיעין הקרבי במסגרת העוצבה המודרנית". בצבי עופר ואבי קובר, עורכים. מודיעין וביטחון לאומי. תל אביב: מערכות, עמ' 554-553. 
4. משה בר-כוכבא (בריל), 1989. "התפתחותו של הסיור המשוריין" [להלן – הסיור המשוריין]. במרכבות הפלדה. תל אביב: מערכות, עמ' 65-44. 
5. גנרל תומאס ג'ונתן (סטוֹנוול) ג'קסון מצבא הדרום במלחמת האזרחים האמריקנית היה ידוע בכך, שכל ליילה יצא לסייר על סוסו באזור הקרבות המתוכנן למחרת היום על-מנת להכירו. בשובו מסיור כזה אחר קרב צ'נסלוֹרוויל, בווירג'יניה, נורה על-ידי זקיף, ומת מסיבוכים רפואיים של פצעיו לאחר כמה ימים. 
6. עמיעד ברזנר, 1999. סוסים אבירים. תל אביב: מערכות, עמ' 152. 
7. יוסף, 1987, עמ׳ 555-554. 
8. בר-כוכבא, 1989. "הסיור המשוריין". עמ' 47-44. 
9. לדוגמה מתולדות עמנו לחשיבות הגדולה של הסיור בקרב – ראו את מעשי יונתן ונערו בקרב מכמש (שמואל א', י"ג-י"ד). 
10. יוסף, 1987, עמ׳ 558-557. 
11. כולל אפשרות להסתייע בכלי-טיס לניידות ולתצפית. 
12. יוסף, 1987, עמ׳ 556. 
13. בר-כוכבא, 1989. "הסיור המשוריין", עמ' 48-47. 
14. בר-כוכבא, 1989. "הסיור המשוריין", עמ' 51. 
15. ראיון מוקלט על אלוף אורי אור, בארכיון המחברים. 
16. ראו אלישיב שמשי, 2011. איפה אני נמצא, לעזאזל?. תל אביב: מערכות ומודן. 
17. במקור – מפעילי טילים נגד-טנקים – כמו טאו, שנקרא בצה"ל "עורב". 
18. יעקב ארז ורן אדליסט (עורכים). סיירות ומיעוטים. צה"ל בחילו 14. תל אביב: רביבים. 
19. טנקי שלל T-54/5. 
20. יובל שחף, 2011. חטיבה 274. עמ' 25-23. נגיש באינטרנט – [קישור] . נדלה באחרונה בשניים ביולי 2013; יאיר עמיקם, 1983. טירן. 
21. מיכה בן-ארי קפוסטה, 2006. לא כל כדור הורג. אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, דביר – מוציאים לאור, עמ' 224-217. 
22. אחרי מלחמת יום הכיפורים הוקמה חטיבת הנ"ט, שהפיקה לקחים ממה שנחשב לכאורה ככישלון גדס"ר-ונ"ט 582. 
23. ברזנר, 1999, עמ' 36, 54-52. המבנה העצמאי של גונדה 17 נשמר עד סוף ספטמבר 1953. אז פורקה, והוסבה לפלוגת סיור (ג') בגדוד 9, שהייתה יחידת רישום נפרדת מהגדוד (עמ' 96-95, 126-124). 
24. בשנות החמישים הופקדה מחלקת חי"ר במחלקת ההדרכה (מה"ד) במטכ"ל על הכשרת אנשי הסיור בצה"ל – כולל בשריון. מפקדת קצין שריון ראשי קיבלה ממנה את האחריות להכשרת הסיור בחטיבה הסדירה של השריון (7) ובחטיבות המילואים (27, 37), שהחלו בהקמתן (ברזנר, 1999, עמ' 158-147). 
25. ברזנר, 1999, עמ' 59, 92. 
26. עוזי בן-צבי, יוני 2013. "שילוב טנקים ונגמ"שים (113-M) במלחמת יום הכיפורים – גזרת מצרים". נייר עמדה, ארכיוני המחברים. 
27. ברזנר, 1999, מדווח, כי "סדר הכוחות המתוכנן של צה"ל לשנת 1960, כפי שגובש בשנת 1953, [כלל] ... שלוש חטיבות ... גדוד סיור משוריין וחמש פלוגות סיור אוגדתיות ..." (עמ' 86). בשריון היו אז תשע פלס"רים, שפוצלו בין חטיבות ובין פיקודים (עמ' 92). שיפור בהצעה זו קבע, שהגדס"ר יהיה במילואים (עמ' 88). לעומת זאת, מדווח ברזנר, כי בשנת 1958 נחזה מבנה גיסות השריון לכלול שחטיבה סדירה, שתי חטיבות מילואים וכן לענייננו – שני גדודים של משחיתי-טנקים (מט"ן) במילואים, גדס"ר 135 מעורב (סדיר ומילואים( (שלימים הוסב לפלס"ר סדירה 135) וחמש פלס"רים במילואים (עמ' 182-178, 196-195). בנוסף, דובר על הקמת שלושה גדס"רים פיקודיים, שיפעילו טנקים קלים AMX-13 ושריוניות (עמ' 190). 
28. למשל – אורי אור, 2003. אלה האחים שלי. תל אביב: ידיעות אחרונות, עמ' 172-169. 
29. בן-ארי קפוסטה, 2006, עמ' 224.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הרקלייטוס "האפל"