العربية
Deutsch
English
русский
français
עברית

מאורעות אוקטובר 2000, מאורעות פקיעין והפקת לקחים

 

תפקוד המשטרה בפקיעין והפקת לקחים

סטודנטים יקרים (פעם סטודנט של מילשטיין - תמיד סטודנט),

כל מי שלמד אצלי קבלת החלטות, קביעת מדיניות והיסטוריה צבאית, ובייחוד אנשי משטרה וסטודנטים דרוזים ומוסלמים, זוכר בוודאי את הרפרטים והדיונים במחזורים השונים על תפקוד המשטרה במאורעות אוקטובר 2000. אחדים אולי זוכרים את  הרפרט של חברי הסטודנט הצ'רקסי קצין המשטרה יורי ג'וז על התחלת המאורעות באום אל פאחם ואת הרפרט של חברי השוטר הדרוזי אורי מישלב שבביתו התארחתי פעמים וראיינתי את אביו ואת דודו, על המאורעות בנצרת באוקטובר 2000. המסקנות שלנו היו:

א. קבלת ההחלטות במשטרה, לאורך כל שרשרת הפיקוד היתה לקויה.

ב. אין במשטרה תהליך ראוי של חשיפת ליקויים וקבלת החלטות.

ג. הכשרת הקצין במשטרה לקויה בעיקר בתחום יכולתו של הקצין לעשות "אינטלקטואליזציות של סיטואציות" (מושג שעליו נבחנתם לא אחת ואתם אמורים הלבין אותו לעומק)

ב. ללא תהליך מסודר של הפקת לקחים, שאינו קיים היום בשום ארגון בישראל ובייחוד לא במערכת הביטחון הארגונים יקרסו  ומאורעות מסוג זה יחזרו שוב ושוב.

לא רק שהצעותיי לשפר את תהליך קבלת ההחלטות והפקת הלקחים נדחו בהתנשאות ובזלזל, אלא שאפילו נשיא מכללת צפת פרופ' אמנון כספי החליט לסלק אותי ממכללת צפת משום שאני עוסק בשעורים בנושאים לא רלוונטים!!! (כמו מאורעות ספטמבר 2000 או מלחמת לבנון השנייה!!!) וסטודנטים התלוננו על שאני משמיץ (!!!) את מערכת הביטחון  ולא מתנהג איתם יפה כשהם מוחים על השמצותיי. אכן סילוקי ממכללת צפת יסייע ליחסים בין המכללה למערכת הביטחון אך לא יסייע לשיפור תפקוד הארגונים במערכת זאת. את המחיר כולנו משלמים באירועי פקיעין, ולא רק בהם, ששם מתגוררים אחדים מן הסטודנטים היותר אהובים עלי ואפילו התארחתי  פעמיים בביתם  למשך ימים אחדים ופעם אף קיימנו סדנה על יחסי  דרוזים ויהודים.

בשנה האחרונה התנהל ביני לבין הסטודנט חמאדה מלחם מבית ג'אן שהוא חברי הטוב, להעביר סדנאות בכפרים הדרוזים על קבלת החלטות והפקת לקחים. לצערי התוכנית לא יצאה אל הפועל אך עדיין לא מאוחר,

היה גם משא ומתן עם הסטודנט, קצין המבצעים של מחוז הצפון במשטרה, מני בנימין להרצאות על נושא זה בפני הסגל הבכיר של המחוז וגם תוכנית זאת לא יצאה אל הפועל. אני סבור שאם הקצינים הבכירים של משטרת מחוז הצפון היו עוברים אצלי סדנה בנושא קבלת החלטות בתנאי לחץ והפקת לקחים מאורעות פקיעין היו נמנעים.

מצורף לשימושכם קובץ  עיקרי הרצאה שנתתי לפני כשבועיים לבכירים במשרד המשפטים על הפקת לקחים.

 

הרצאה על הפקת לקחים

 

נקודות להרצאה בפני אנשי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

ביום שלישי 9 באוקטובר 2007

 

1. הצגת הנושא:

1.1.   מהו לקחהבנה, למטרת יישום, מדוע התחוללה סטייה גדולה, יחסית, של תוצאה, לעומת  הצפי; איך להשיג בעתיד תוצאה צפויה, במקרה הרע או להתאים את הנורמה לתוצאה במקרה הטוב.

1.2.   אנשים אינם מפיקים לקחים, למרות שהם מעוניינים להפיקם,  ואף מאמינים שאכן הפיקו אותם. על התופעה הזאת שאנשים אינם מפיקים לקחים עמד הפילוסוף הגרמני הגדול של ההיסטוריה, פרידריך הגל כשכתב במאה ה-19: "אנחנו לומדים מן ההיסטוריה שאיננו לומדים מן ההיסטוריה". בעקבות הגל כתב חוקר המלחמות הבריטי איש המאה ה-20 בזיל לידל הארט בספר "מדוע איננו לומדים מן ההיסטוריה" ש"הלקח העיקרי מן ההיסטוריה שאיננו מפיקים ממנה לקחים"! הטענה של גורמים שונים בישראל ומחוצה, לה בעקבות אסונות ומחדלים: "הפקנו לקחים" מצביעה במקרה הטוב על בורות ואי הבנה, ובמקרה הרע על הונאה.

1.3.   חמישה טעמים עיקריים לאי הפקת הלקחים:

1.3.1.אין, למי שמנסים להפיק לקחים, את מלוא הנתונים על המציאות שבה הם עוסקים, למרות שהם לכאורה מכירים אותה מעבודתם, למרות שהם חוקרים אותה ועל-אף שלרבים מהם יש כישורים גבוהים. הם אינם מפיקים לקחים בפועל ואינם יכולים להפיקם באופן תיאורטי. 

1.3.2. נשיא ארצות הברית הראשון הגנרל ג'ורג' ושינגטון אמר שהתועלת שניתן להפיק משגיאות העבר הם לקחים לעתיד. אבל מפיקי הלקחים מעלימים, גם מזולתם וגם מעצמם, נתונים על שגיאותיהם, ובלעדי נתונים  אלה לא ניתן להבין את מושאי החקירה, וממילא לא ניתן להפיק לקחים.

1.3.3.ממלאי תפקידים בכירים במערכת מפיקים לקחים לגבי הכפופים להם, על סמך שכל ישר, אינטואיציה והכרת הנושא באופן כללי. אין הם מפיקים לקחים לגבי עצמם ובוודאי לא לגבי הבכירים מהם.

1.3.4.על פי מודל המלחמה והקרב שעליו אני מבסס את טיעוני לא רק צד אחד מפיק לקחים בעקבות אירועים אלא גם צד שני המאיים עליו – מלביני הון לדוגמא . לפיכך הפקת לקחים שתאפשר לתפקד טוב יותר במבחן הבא צריכה לכלול ידע על לקחי הגורם המאיים וזה כמעט בלתי אפשרי  כפי שאפשר להיווכח מן המחדל הקונספטואלי של אמ"ן לפני מלחמת יום הכיפורים.

1.3.5.הלמידה אטית. דווקא בתקופת שינויים מואצים נוצר פער עצום בין קצב הלמידה לבין קצב השינויים. כך, נוצר פער עצום בין התפתחות הטכנולוגיה (בעיקר, כיום כאשר דור באלקטרוניקה יכול להימשך שלוש-חמש שנים) לבין הטמעתה בארגון. זה נובע גם מבעיות בלמידה – הפקת לקחים – כשלקחי העבר מפריעים ללימוד לקחי ההווה, ולכל מתוסף זיכרון לקוי (ארגוני ואישי) ויריבויות (בין-אישיות ובין-ארגוניות). בקצב מהיר של שינויים הניסיון (האישי והארגוני) עלול לשמש מורה רע.

1.4.   הסיכוי הכּן להפקת לקחים יהיה קיים רק אם נבין את התיאוריה המסבירה מדוע אין לומדים מן ההיסטוריה ומדוע אין מפיקים לקחים ורק אם נלמד להתגבר על החסמים שהיא מצביעה עליהם.

1.5.    זה מה שנעשה במפגש הנוכחי. את התיאוריה ניסחתי בספרי: "תורת הביטחון הכללית – עקרון השרידות".


2.      התיאוריה:

2.1.   המציאות היא סביבה רווית איומים  ואנחנו שורדים בה. למסקנה הזאת הגיע הפילוסוף היווני הגדול הרקליטוס מאפיסוס במאה השישית לפני הספירה כשקבע ש"המלחמה היא אבי הכול". מאתיים שנה אחר כך אימץ אפלטון את הטיעון זה והציע מדינה המנטרלת איומים באופן אופטימאלי. כדי להצליח במשימה יש לפי אפלטון לתרום להכפיף את המעשה לאינטלקט, ויש להכשיר הכשרה ארוכה ויסודית את האינטלקט כדי שיבין את המציאות וידע איך לפעול בה.

2.2.   הכול פועלים לסתירת איומים –  עקרון האינרציה.

2.3.   קיימים איומים פנימיים ואיומים חיצוניים. רוב האנשים אינם מודעים לאיומים פנימיים ואינם מתאמצים לנטרלם. איומים פנימיים הם הגורם העיקרי לקריסת מערכות. (ירושלים נפלה בגלל קמצא ובר קמצא")

2.4.   מודל הפשטות והמורכבות.

2.5.   סתירה בין פרט למערכת.

2.6.    מסקנה: אנחנו לא מפיקים לקחים כי אנחנו לא חושפים ליקויים, משום שבמידע על ליקויים יכול להשתמש גורם מאיים, חיצוני ו/או פנימי


3.      מסקנות תרבותיות, חברתיות וארגוניות:

3.1.   אי חשיפת ליקויים היתה לנורמה תרבותית, ומי שחושף ליקויים של אחרים נחשב למלשין.

3.2.   כל המערכת היא אנטי-אינטלקטואלית, משום שיש לה עניין למנוע חשיפת ליקויים של עצמה.

3.3.   כדי שארגון יתקיים, יגשים את מטרותיו וינטרל את האיומים, על מקבלי ההחלטות בצמרת הארגון לאפשר את פעילותן של שלוש זרועות:

3.3.1.א. זרוע אידיאולוגיות, המשרתת את מקבלי ההחלטות. קוד ההתנהגות של חבריה הוא נאמנות.

3.3.2.ב. זרוע  האבירים, הנוטלת על עצמה סיכונים למען הארגון. קוד ההתנהגות שלה הוא אחריות.

3.3.3.ג. זרוע האינטלקטואלית, הלומדת את המציאות, מפתחת מודלים להבנתה, מוצאת פגמים בניהול ומאפשרת הפקת לקחים.

3.4.   ארגונים משליטים קוד של נאמנות על כל חברי הארגון, ובכך מביאים להתקרנפותם.

3.5.   בחיים כולם עסוקים במאבקים קשים וכולם מנוצחים: מי שלא מנוצח על ידי יריבו מנוצח על ידי עצמו בגלל אי הפקת לקחים וקריסת המערכת שלו.

 

4.       דוגמאות לאי הפקת לקחים, להסתאבות ולקריסה:

4.1.   מערכת החינוך בישראל.

4.2.   קריסת תנועת המושבים ומחקרי על ראיון מעולם האמת.

4.3.   פרשת דיר יאסין

4.4.   מלחמות יום הכיפורים, לבנון הראשונה והשנייה

 

5.      דוגמאות לאפשרות להפיק לקחים

5.1.   "חגיגת פאשלות" בחברת ראד לן האמריקאית ליצור מערכות תקשורת.

5.2.   תרבות חשיפת ליקויים בסין.

 


 

 

 

 

 

 

 
 
 

הרקלייטוס "האפל"