العربية
Deutsch
English
русский
français
עברית

הפילוסופיה של הטרור [א]

 

המיתוס העברי שנוסח בתורה הוא גם עתיק, גם מורכב, גם מפורט גם מתפרש על פני רוב העת העתיקה וגם קרוב להיסטוריה יותר מכל מיתוס אחר. מסתבר שמחבריו ירדו לעומקה של ההוויה האנושית באופן מדויק יותר מיוצרי המיתוסים העתיקים האחרים וחזו-נבאו מגמות לאורך אלפי שנים. אין תמה אפוא שלא רק האבות המייסדים של היהדות, אלא גם של הנצרות והאסלאם האמינו שהמדובר בדברי אלוהים חיים והתבססו על מיתוסים אלה בפיתוח דתותיהם. 

אף אם לא כל באי עולם משתייכים לשלוש דתות אלה, הרי מאמיניהם קבעו את סדר היום הגלובלי באלף וחמש מאות השנים האחרונות. דתות אלה השפיעו מאוד על כל מה שהתרחש בחברת האדם, לרבות על סגנונות של הפעלת אלימות, על מלחמות ועל טרור. הטרור הגואה היום בעולם והטרור המאיים עלינו במדינת ישראל, הוא בעיקרו מוסלמי והתגובה עליו היא בעיקרה יהודית ונוצרית עם הבדלים ביניהם. לפיכך נסתייע במיתוס העברי במסענו לאחור בעקבות הטרור כדי להבינו על-מנת לנטרלו. 

המיתוס העברי על קין מסמל את האימה שבעצם הקיום: על-מנת לשרוד עליך להפעיל טרור או להיות קורבן לטרור; לרצוח או להירצח. כך הבינו את חיי אדם האנרכיסטים הראשונים - הרועים הנודדים, שמרדו בציוויליזציה הבלתי טבעית של יצרני המזון ובממסד הבלתי יציב של יושבי הקבע, מכורי-הטכנולוגיה, שהיא כוננה. אנרכיסטים אלה, ראוי להדגיש, היו חלק מן הסביבה הטכנולוגית-אינטלקטואלית שהולידה את ציוויליזציית יצור המזון. הם לא נדחקו לשוליים הפרימיטיביים של האנושות כפי שנדחקו רוב הרועים הנודדים מאוחר יותר. הם היו "הירוקים" - חסידי איכות הסביבה כשרק התחיל התהליך הנוכחי של השחתתה. 
לפיכך מיתוס קין והבל מסמל גם את המלחמה הבלתי פוסקת בין ציוויליזצית העירוניים יושבי הקבע, רווּית הטכנולוגיה, היעילה והמלחיצה לבין ציוויליזצית הרועים הנודדים הטבעית יותר מבחינת האדם, והמאזנת את הנפש. זאת מלחמה בין שתי השקפות עולם שהשתקפו בדתות ובתרבויות יריבות: מצד אחד של המתרס, השקפת עולם דינאמית, כאוטית, הוליסטית הזורמת עם המציאות, שאפיינה את חבורות הציידים והמקלטים הקמאיות והתגבשה בדתם של הרועים הנודדים בעת העתיקה. מצד שני של המתרס, השקפת עולם סטאטית, עכשוויסטית ולכן גם נהנתנית, אנליטית, מעצבת את המציאות הקבועה ו"האמיתית" שאומצה על-ידי יצרני המזון בעת העתיקה וכופה את עצמה בעזרת טרור. 

מכאן מסקנה ראשונה ומפתיעה בימינו: מקור הטרור על-פי המיתוס היהודי לפחות, היא המדינה. 

אדם וחווה היו, לפי המיתוס הזה, בני דור המעבר. בנם הבכור קין הוא נציגה הראשון והמובהק של הציוויליזציה הסטאטית והיעילה. לכן הוא רצח ולא נרצח. קין הוא הכופר הראשון; הוא מיצג את האמונה באדם ואת הדתות הפיסיות המפברקות אלים. האל של הדתות הפיסיות הוא שכל האדם, לרבות השכל להמציא אלים (אידיאולוגיות בימינו): אל הירח השומרי, אל השמש המצרי, אלי האולימפוס היווניים, אלי הצבא הרומיים, אלי המדע המערביים, אלי הצדק החברתי שלא ספקו את הסחורה בבית המועצות ובתנועה הקיבוצית אצלנו; אלי המיחשוב הגלובליים, שלא ספקו את הסחורה ב-11 בספטמבר 2001, כאשר רועים נודדים תקפו מן האוויר את ניו יורק וושינגטון בעזרת טכנולוגיה אמריקאית ומוטיבציה מטפיסית בלתי מתפשרת. הבל מיצג את האמונה באלוהים ואת הדתות המטפיסיות. הבל לא היה מסוגל להתמודד עם קין בשלב הראשון של הציוויליזציה משום שחידושיו של קין הפתיעו אותו ולהפתעה יש תמיד יתרון במלחמה. המיתוס העברי יציג בהמשך שני מורדים בציוויליזצית קין: אברהם ומשה שהתמודדו בהצלחה ושרדו, אם גם לא הכריעו כי במאבק הציוויליזציוני הזה אין הכרעה, שהרי מרכיביו צרובים בגנים של כל אדם. טרור לגיטימי בעיני כופרים שלעולם אינם כופרים טהורים וטרור לגיטימי בעיני אלוהים הפועל באמצעות בני אדם הנגועים בכפירה, העתידים להתמודד זה בזה לאורך כל ההיסטוריה וימשיכו להתמודד זה בזה לפחות עד קץ הציוויליזציה הנוכחית - הבלתי טבעית. 

בגלל אי יציבותו המובנית של הממסד הפוליטי (ושל כל ממסד אחר) היה הכרח לכפותו שאחרת הוא יקרוס, או לוותר עליו. לוותר עליו לא ניתן אלא אם יוותרו אנשים על יצור המזון ויחזרו לגן עדן. לחזור לגן העדן לא ניתן באופן מוחלט אלא אחרי המוות, והמציאות שאחרי המוות היא מיתולוגית. נגד כפיה זאת מרדו העברים הקדמונים שחברו את המיתוסים שבתנ"ך. צאצאיו הרוחניים של הבל עדיין ממשיכים למרוד וסופם שיחוסלו או יתמסדו. זה היה גורלה של מהפכת אוקטובר ברוסיה ב-1917, זה היה גם גורלו של מרד הסטודנטים ב-1968 וזה היה גורלה של תנועת המחאה של הישראלים אחרי מלחמת יום הכיפורים, לדוגמא. אך מורדים חדשים ימשיכו את דרכם של קודמיהם, וביתר עוצמה, כמו אנשי איכות הסביבה או בן לאדן וחבריו. כי אין שלטון בלי כפיה, ואין כפיה בלי מרד ולמורים אין חלופה אלא להפעיל טרור. הכפייה נושאת את דגל הממסד, המרד נושא את דגל האמונה והערכים. הממסד אינו יכול לביית לחלוטין את ההומו-ספיינס, שהרי תובנת האדם איננה רק אנליטית אלא גם סינטטית והוליסטית. אין מרד אלא בממסד, בהתנהלותו, בכללי המשחק שהוא כופה, היעילים בטווח הקצר והבלתי יעילים עד כדי התאבדות, בטווח הארוך; באמצעים האלימים שהוא מפעיל ובאימה שהוא מתאמץ להטיל על מורדים בפועל ובכוח. כל אדם הוא מורד בכוח, גם מי שהקים את הממסד ומי שעומדים בראשו, אם המדובר בדוד בן-גוריון ואם המדובר באריק שרון. האדם הראשון מרד ב"ממסד" של אלוהים, אכל מפרי עץ הדעת ופיתח את טכנולוגיית יצור המזון. הטכנולוגיה פתחה את ממסד האדם שנגדו האדם לא מפסיק למרוד. 

צורת לחימה אופיינית למורדים היא טרור כי אין ביכולתם אלא לנהל לוחמה זעירה וטרור הוא סוג של לוחמה זעירה המכוונת אל לב הממסד ובעיקר לתודעתו. לממסד יש חלופות: לנהל מלחמה סדירה שהיא גם משמידה וגם מטילה אימה/טרור ו/או לנקוט בלוחמת אנטי-טרור זעירה. הממסד מתאמץ בדרך כלל להשמיד את המורדים בפועל ולאיים באימה מרתיעה על המורדים בכוח. רק לעתים רחוקות הממסד נוקט בדרך של טרור פעיל כלפי אנשים החיים ופועלים בתחום חלותו. כל ממסד באשר הוא, מטיל מידה מסוימת של אימה מרתיעה. בלא אימה מרתיעה זאת היה המימסד קורס. באסטרטגיה של השמדה נהגה ארצות הברית בתחילת המאה ה-21 כלפי אוסמה בן-לאדן וארגונו וכלפי סאדם חוסיין ומשטרו, ובאסטרטגיה של לוחמת אנטי-טרור היא נוהגת כלפי בן לאדנים וצאדם חוסיינים בכוח. באסטרטגיה של טרור כלפי התושבים נקטו רובספייר בזמן המהפכה הצרפתית, אדולף היטלר בגרמניה הנאצית ויוסף סטלין בברית המועצות. 

קין ייצג בעיני מחבר ספר בראשית את הממסד הקורא את הפרט לסדר והכופה עליו לוותר על החרות שבהיענות לעצמו, לתבונתו, לאמונתו ולמצפונו. הוא כופה עליו להתקרנף ולא - יחוסל. הבל ייצג בעיני אותו מחבר את חוסר הסיכוי להצליח במרד בציוויליזציה הנוכחית שהרי הבל חוסל וקין בנה עיר. ואפילו אם יזכו הרועים הנודדים להצלחות כמו המונגולים בהנהגת ג'ינג'יס חאן במאה ה-13, יהיו אלה הצלחות זמניות. בטווח הארוך יגברו יושבי הקבע בשדה הקרב והג'ינג'יס חאנים יוותרו בזיכרון. את האמת הזאת הבינו העברים הקדמונים ויצרו תרבות אנטי-אימפריאלית. זה אחד המפתחות להבנת סוד שרידותם הממושכת ולשנאה הכללית כלפיהם. העברים תכננו ועצבו את גורלם למשך אלפי שנים, מופע המחייב תרבות אינטלקטואלית גבוהה. אינטלקטואליות גבוהה היא תופעה יוצאת דופן, מאיימת, מעוררת שנאה ומניעה טרור ויצרי השמדה כלפיה. 

בכל אדם חבוי מורד. מכיוון שאין ממסד בלי אנשים, ימנע עקרון השרידות מן הממסד להשמיד את כל האנשים המרכיבים אותו. ניתן לנסות להטיל אימה על המורדים. זה מה שעשה קין בעיר הראשונה שהקים, וזה מה שעשו ועושים כל מקבלי ההחלטות אחריו, בערים, במדינות, במעצמות. קין הוא אב-טיפוס השלילי, בעיני הרועים הנודדים. הוא חסם את דרכם באשר הלכו, הוא התאמץ להטיל עליהם אימה כדי שיתפשרו, הוא ניסה להשמיד אותם כשלא נענו. קין הוא האב המייסד המיתולוגי של הטרור הלגיטימי, שאין אפשרות לקיים מערכת פוליטית בלעדיו, בציוויליזציה הנוכחית - ציוויליזצית הטרור. הטרור הלגיטימי בעיני אדם הוליד את הטרור הבלתי לגיטימי בעיני אדם שהוליד את טרור הנגד השנוי במחלוקת עד שלא ניתן לדעת מה קודם למה, אלא רק שהאב הקדמון שלהם היה פרי עץ הדעת. 

העברים העריכו את קין כיריב-על בעל כישורי-על. לפי אגדה יהודית, לאחר שקין נולד הוא נראה לסובבים אותו כמלאך. קין לפי האגדה העברית הוא טיפוס רציונאלי, הוא הטיל ספק בשיקול דעתו של אלוהים, הוא כפר בתבונתו המוחלטת, הוא מייצג את התוצאה של אכילת פרי עץ הדעת. הבל, לעומת זאת, הוא בעל אמונה חזקה, אין הוא מטיל ספק בשיקוליו של הקב"ה, ומת על אמונתו. הלקח: באמונה לא די כדי לשרוד. את הלקח הזה הפיקו אברהם ומשה ולכן שרדו למרות שמרדו בציוויליזצית קין. העברים העריכו את הריב בין קין להבל כאב טיפוס למלחמה בין ציוויליזציות. לכן הם מקמו אותו על הר המוריה שאין קדוש ממנו בעיניהם, שעליו הם בנו את בית המקדש. ביחס לשליטה על אותו הר מתמקד, בעת כתיבת שורות אלה, הסכסוך בין ישראל לפלשתינים, לערבים ולעולם המוסלמי. עיקרי אמונה הניעו מלחמות ללא פשרה אז ומניעות מלחמות ללא פשרה היום. השאלה במי מאמינים: באדם או באלוהים. 
טרור הוא מופע פסיכולוגי, בעיקרו, של הצגת איומים, ומימושם לשם הטלת אימה. תבונה היא היכולת לאבחן איומים ולנטרלם לפני שיצאו מן הכוח אל הפועל. ניטרול הוא מופע של איום על איום. איומים פועלים בכל מקום וככל שמודעים להם יותר כך חשופים יותר לאימה שהם מטילים. לכן, בכל מקום שנוכחת בו תבונה פועל טרור. מכאן שאילן היוחסין של הטרור הוא גם אילן היוחסין של "ההומו ספיינס" (האדם הנבון) ושורשיו מסתרגים אל עצם הקיום. 

את האמת הזאת הבין בימי קדם מחבר ספר בראשית וניסח אותה בתיאור כינונה של ציוויליזצית יצור המזון, שהוא אירוע השער של הטרור העכשווי: 

לפי התנ"ך, את הציוויליזציה הנוכחית ייסד קין שהתגורר בשוּמר שבדרום מסופוטמיה. שם פותחה, לפי האנתרופולוגים, טכנולוגיית יצור המזון ושם התרחש המעבר מציוויליזציה קמאית של ציד וליקוּט לציוויליזציה שלנו. כל מעבר הוא איום על השלב הקודם המבקש לשרוד והקיום שלנו מורכב ממעברים. לכן, כל מעבר כרוך בניטרול איומים ובהטלת אימה. מחבר ספר בראשית ראה בפיתוח טכנולוגיית יצור המזון חטא קדמון שדינו: גירוש אדם וחווה מגן עדן ויצור מזון במרחב נוכרי לטבעם. מכאן נובע שהמרחב המנוכר מטיל אימה על האדם, אשר מצדו מבקש לקעקע את המרחב הזה או, למצער, לנטרל מקצת מאימתו על-ידי התיישבות קבע במקום מאובטח. מסקנה: הטרוריסט האולטימטיבי הוא בורא עולם שביקש להטיל אימה על האדם ובכך להבטיח את תלותו המודעת של הנברא בבורא ולמנוע את הסתאבותו המוסרית. מכאן שטרור נברא עם בריאת העולם אף שהבורא ניסה בתמימותו לנטרל את הטרור באמצעות חיים בגן העדן. 
על-פי המיתוס, הגיע קין לפני כששת אלפים שנה למסקנה כי חיים בכפרים חקלאיים, קטנים ועצמאיים, אינם עונים על אתגרים קיומיים של יצרני מזון ויש לעבור למערכות חיים גדולות ומורכבות ויעילות יותר המקיימות מנגנון מובנה של התייעלות בלתי פוסקת גם אם מחירה של ההתייעלות המערכתית יהיה הצרת צעדי הפרט. הוא העריך שהאופן המיטבי לניטרול איומי שרידה הם חיים בעיר- מדינה. משצץ רעיון זה במחשבתו, התחוללה מהפכה באבולוציה התרבותית של המין האנושי: הציוויליזציה העירונית-פוליטית-טכנולוגית-טרוריסטית שלנו יצאה לדרכה. אומנם אימה היתה כאמור מאז ומעולם, אך בציוויליזציה הקמאית שלפני ייצור המזון, שמעבריה היו איטיים מאוד ביחס לאורך חיי אדם, ותובנות האנשים זרמו עם המציאות ולא בודדו אותן, נוצר שיווי משקל בין התבונה לבין האימה. בציוויליזציה הנוכחית המעברים מהירים יחסית, קופצניים, קצבם הולך וגדל, ואין לתבונה פנאי להסתגל לשינוי שהרי כל שינוי הוא מציאות חדשה וחוקי זרימה חדשים.

 

 

 

 











 

 

 

 

 

 

 
 
 

הרקלייטוס "האפל"