العربية
Deutsch
English
русский
français
עברית

"סוכן המוסד הונה את ישראל ב-1973"

 

עימות חזיתי בין פרופ' אורי בר-יוסף מאוניברסיטת חיפה, לבין איש אמ"ן לשעבר, סגן אלוף בדימוס, המזרחן שמעון מנדס, התקיים במסגרת סדנת אלפרדו האחרונה. פרופ' בר יוסף, שהציג בספרו "המלאך" את אשרף מרואן כבכיר סוכני "המוסד" בכל הזמנים, ואחד המרגלים המדהימים ביותר בהיסטוריה, סיפר שכבר בראשית נובמבר 1972 הודיע מרואן למפעילו, סוכן "המוסד", דובי, כי סאדאת החליט לצאת למלחמה לפני תום השנה, מבלי לחכות להשלמת הנשק החסר. בתחילת 1973 הוא הודיע שהמלחמה תפרוץ במאי. ב-11 באפריל הוא הודיע שהמלחמה תפרוץ באמצע מאי. בראשית מאי נחתמה עסקת הסקאדים עם ברית המועצות, ומרואן דיווח על כך. בראשית יולי הוא הודיע שמצרים החליטה שלא להמתין לאיזון הכוח האווירי שלה עם ישראל, וערב מלחמת יום הכיפורים הוא הודיע שלמחרת תפרוץ מלחמה. כל זה מלמד, לדעת בן יוסף, שמרואן בגד במצרים והיה סוכן ישראלי.

 

"הג'יאהד של סאדאת"

שמעון מנדס, שפרסם את גרסתו בספרו "הג'יהאד של סאדאת", טען ש"במלחמת יום הכיפורים השיג נשיא מצרים, אנואר סאדאת, את ההונאה הצבאית הגדולה ביותר בהיסטוריה, גדולה מההפתעה שהשיגו הגרמנים בהתקפה על ברית המועצות ביוני 1941 במבצע 'ברברוסה', והשיגו היפנים בהתקפה על הבסיס הימי האמריקני ב'פרל הרבור', בדצמבר אותה שנה. את ההישג המדהים הזה, שהישראלים לא מעכלים עד היום, השיג סאדאת בעזרת סוכן המוסד אשרף מרואן". 

לדברי מנדס, "הסוד הגדול של המלחמה עומד על משפט אחד: לאחר שסאדאת ייצב את שלטונו, כינס סאדאת את המטכ"ל שלו, באוגוסט 1971, והודיע להם כי בכוונתו לצאת למלחמה. באותו מעמד הוא הודיע לקציניו: 'אני מזהיר אתכם שלא להשתמש בחשיבה השגרתית הידועה'. משה דיין אישר זאת. כאשר נפגש עם הרמטכ"ל המצרי, לאחר הסכם השלום, אמר לו שר הביטחון של ישראל: 'אתם עשיתם הכל הפוך. אתם הפתעתם אותנו לאורך כל הדרך'. בכל המהלך הזה לא הייתה מטרתו של סאדאת רק מלחמה. אלא סאדאת רצה להשיג תבוסה צבאית ישראלית כזו, שתאפיל על התבוסה המצרית ב-1967. אילו היה מרואן סוכן ישראלי, הוא היה מתקשר לדובי טלפונית ומודיע לו: מחר מלחמה. לא צריך יותר מזה. לשם מה צריך היה להטריח את זמיר ללונדון? 

"בתרגיל הזה, רצה סאדאת להעביר אולטימטום לראש ממשלת ישראל, גולדה מאיר, והשתמש לשם כך באשרף מרואן: הוא קיווה שזמיר, בתוקף תפקידו כראש המוסד, ירים טלפון לגולדה מאיר ויאמר לה: מחר מלחמה! או אם ישתנו התנאים הפוליטיים, אפשר יהיה למנוע אותה. דהיינו כניעה מוחלטת של ישראל, או מכת מנע של חיל-האוויר הישראלי. סאדאת ידע שגולדה לא תיכנע, כי היא הייתה אישה קשה כמוהו. לכן הוא, וכל הצבא המצרי, ציפו למכת מנע אווירית. כך כתב גמסי בספרו. צריך לזכור כי בשלושת ימי המלחמה הראשונים, חיל-האוויר הישראלי איבד רבע ממטוסיו. אם חיל-האוויר הישראלי היה מבצע התקפת מנע, היו נופלים לו עשרות מטוסים כבר בשלב הראשון שהרי חיל-האוויר של ישראל הגיע בלתי מוכן לטילים נגד מטוסים שספקה ברית המועצות למצרים. התוצאה: ישראל הייתה מואשמת בפתיחת המלחמה ומתחילתה המורל של הצבא היה נמוך וחיל-האוויר היה פגוע. את ההישג הזה גולדה מנעה ממנו".









 

 

 

 

 

 

 
 
 

הרקלייטוס "האפל"