العربية
Deutsch
English
русский
français
עברית

עקשנות ישראלית תביא את הערבים לפשרה

 

 

האם המאבק הישראלי פלשתיני מקורו לאומי או דתי? ועד כמה למענה לשאלה זו יש השפעה גם לסיכויי מציאת הפתרון למאבק הזה? את השאלות הללו הצבנו ביומן ערוץ 7 להיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין.

"במה שנוגע לערבים המוסלמים המושג 'לאומי' לא קיים. יש להם ביטוי שנקרא 'אומה' והוא כולל את כל המוסלמים שכולם בעצם לאום אחד, לכן הרבה יותר נכון לדבר על הנושא כקבוצה במובן הדתי של המילה", אומר מילשטיין וקובע כי למעשה המאבק הערבי הוא תמיד בעל מאפיינים דתיים ולמונח 'אומה' אין כמעט ערך כפי שניתן לראות עם קריסתה של סוריה, קריסה שבה יש משמעות רק למאבקים הפנים דתיים ולמונח 'האומה הסורית' אין כל משמעות.

באשר לציונות, מסביר מילשטיין, לכאורה העולים היהודיים עשו רק טוב לארץ, "מגיעים לכאן אנשים וזה טוב, כי הם מגיעים עם יוזמה וכסף שיפתחו את האזור. זה מה שעשו גם המדינות הקולוניאליסטיות - האנגלים לא הזיקו להודו שנהנתה מזה, אבל אחר כך לא רצו שהבריטים ישלטו בהם. כך גם הציונות שהועילה לערביי הארץ, אבל הם הבינו את הכוונות שלנו, כוונות שלא הסתרנו אותן והכול נכתב ונאמר, ועל זה הם אמרו בשום אופן".

"הטעות של ראשי הציונות נבעה מכך שהם היו אנטי דתיים, סוציאליסטים בעיקר, ומנקודת מבטם של הבנגוריוניסטים אין סיבה למלחמה כי לא רק שהערבים נהנים מאיתנו אלא שאנחנו באים לבנות חברה חדשה ואדם חדש. כל הגישה הסוציאליסטית הייתה פוסט-מדינתית, בעד חברה צודקת ללא הבדלי דת גזע ולאום. לכאורה הערבים צריכים לחיות איתנו בשלום, אבל התפתח סכסוך, ואת הפירוש לסכסוך הם נתנו בפן הלאומי, למרות שמולם היו חמולות ולא לאומים. מה שאיחד את החמולות הללו זו הדת המסולמית ומי שלא היו מוסלמים אלא נוצרים רצו לגיטימציה ולכן הם היו ליותר קיצוניים".

באשר למניע הדתי של האיסלאם, אומר מילשטיין, כי הדברים ברורים וידועים: "כל האזור הוא מוסלמי וליהודים מותר לחיות, אבל לא בעצמאות וללא כל הזכויות. אסור שתהיה מדינה שאינה מוסלמית. בן גוריון וחבריו לא הבינו את זה אלא כסכסוך לאומי שניתן להתפשר בו. אבל הערבים לא היו מוכנים להתפשר. אתה לא יכול להגיע איתם לפשרה כי התפיסה הבסיסית שלהם, שאותה הוביל המופתי חאג' אמין אל חוסייני, הייתה דתית. המופתי ניצל את העניין הדתי כדי להפוך את בעיית הערבים כאן למשהו מוסלמי כלל עולמי. זה היה הפרויקט שלו".

"אמרנו שנגיע איתם לפשרה, אבל אי אפשר כי על דת לא מתפשרים, בכל אופן כאשר מדובר בדתיים שלוקחים את הדת ברצינות. כך נוצר סכסוך של שני צדדים שכל צד מדבר בשפה אחרת בלי להבין את הצד השני. הערבים לא רוצים להבין אלא אומרים כולה שלי. אנחנו נלחמים נגדם בלי להבין אותם וזו טעות גדולה".

על הדרך המפתיעה שאולי תוביל לפתרון ממשיך מילשטיין ואומר: "מה שקרה בינתיים הוא שמאז ששת הימים, בעקר בהתנחלויות של הציונות הדתית, התפתח משהו שהיחס שלו אל ארץ ישראל הוא יחס דתי ולא פוליטי, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בולט בגירוש מגוש קטיף ועוד יותר בעמונה. באים הסוציאליסטים, מה שנקרא השמאלנים, ואומרים תעזבו את עמונה ותעברו למקום אחר. הם מתייחסים לזה כאל נכס בלבד, אבל מנקודת האנשים בעמונה היחס הוא דתי. אפשר אמנם לבנות את הבתים במקום אחר אבל אין אפשרות לעזוב את המקום כי זה שייך לנו מהפן הדתי. הם אומרים שאמנם לא נהרוס את המדינה בגלל מקום כזה או אחר, אבל היחס הוא ארץ ישראל ולא מדינת ישראל. ארץ ישראל היא הבסיס למדינת ישראל, וברגע הזה מתחזקת קבוצה, בצד הפוליטי, הצבאי ובצדדים אחרים, שהיחס שלה הוא יחס של חוסר פשרה".

ממשיך מילשטיין ומתאר את המציאות החדשה שנוצרה: "כשיש חוסר פשרה משני הצדדים נוצרת סימטריה, וכשיש סימטריה מתפתחת אופציה שהערבים יבינו שאנחנו לא קורי עכביש. כל עוד היחס שלנו היה פוליטי הדיון היה על עוד או פחות גבעה, אבל כשאנחנו אומרים שאנחנו לא מוותרים יותר הערבים מבינים שנגמר סיפור הבריחה היהודית, וכשזה מצטרף לעליונות הצבאית שיש לנו עליהם הם יגיעו למסקנה שניתן להתפשר. הם יגידו שגם היהודים לא מוותרים ויש אפשרות של הודנה".

"החילוניים השמאלנים טוענים שמה שעושים המתנחלים מסכן את המפעל הציוני, אבל אני אומר שסכנות תמיד יש היו ויהיו, אבל במקרה הזה אם בודקים את ההתנגדות של הערבים ורואים את ההשלמה שלהם מול השלטון הבריטי והטורקי, אתה מבין שהפוך על הפוך, דווקא ההתנחלות מקרבת פתרון. ברגע שתהיה אווירה בישראל של אסטרטגיה שאומרת שאנחנו לא מוותרים, לצד הכוח הצבאי והכלכלי, זה נותן סיכוי גדול יותר לפשרה".

"היחסים הצבאיים הם לא הגיון פשוט אלא הגיון מורכב עם הרבה סתירות ודיאלקטיקה שלא כולה מובנת. כשמגיעים אנשי שמאל שמנקודת מבטם מעשי המתנחלים הוא מעשה איום ונורא, ככל שאתה רוצה יותר שלום הערבים מנצלים זאת לדחוק אותנו".

 

 

 

 








 

 

 

 

 

 

 
 
 

הרקלייטוס "האפל"