العربية
Deutsch
English
русский
français
עברית

ישראל צריכה להבין: הקרב על הר הבית הוא מלחמת דת

 

אירועי הר הבית הנוכחיים אמורים לפקוח את עיני הישראלים, ובייחוד את עיני המנהיגים הפוליטיים והמפקדים הצבאיים הבכירים הישראליים שכשלו במבחן הנוכחי, שמדובר ב-136 שנים של מלחמת דת בין היהודים לבין הפלסטינים. כיוון שעיניים להם ולא יראו, ומוח להם ולא יבינו, חובה לסייע להם – ובכך לסייע לעצמנו, כי אלה האנשים המנהיגים אותנו.

כמו בכל אירוע מורכב - ואין אירוע אנושי מורכב יותר מן המלחמה - יש למלחמה הרבה היבטים נוספים, אך התעלמות מן ההיבט העיקרי ימנע מלהשיג תוצאות אופטימליות. אמונה היא יסוד קבוע בתודעת האדם (גם אם הוא חילוני גמור), ואמונה הנסמכת על ישויות/כוחות/אנרגיות-על (מטפיסיות וטרנסצנדנטיות) היא החזקה באמונות. זה אחד הלקחים העיקריים של ההיסטוריה האנושית. כדאי למנהיגים ולמפקדים להבין זאת ואת המשתמע מכך.

 

הטעות של בן גוריון

הר הבית הוא אתר קדוש ליהודים, למוסלמים ולנוצרים (להם, ליתר דיוק – האגן הקדוש). אין מקום על כדור הארץ עליו לחמו צבאות כדי להשתלט עליו יותר מהמקום הזה, מה שמצביע על הקשר הגורדי בין אמונה למלחמה. המנהיג הציוני הבולט ביותר, דוד בן גוריון, שלא הבין עד כמה חשוב ההר ליהודים, ויתר עליו ועל העיר העתיקה של ירושלים במלחמת העצמאות. בן טיפוחיו משה דיין הלך בעקבותיו במלחמת ששת הימים, ולכן העביר את השליטה על הר הבית מהרבנות הצבאית, שבראשה עמד הרב שלמה גורן, לוואקף המוסלמי. הוא גם הורה להסיר מהמקום סמלי ריבונות ישראליים.

לעומתם, האב המייסד של האומה הפלסטינית, המופתי הירושלמי חג' אמין אל חוסייני, הבין זאת היטב. לכן הוא מיקד את מאמציו לגבש את ערביי ארץ ישראל לאומה ואת מאמציו להפוך את הסכסוך היהודי פלסטיני ליהודי-ערבי וליהודי-מוסלמי בהר הבית. בשנות ה-20 ניצל חג' אמין את הרגשות הדתיים של בני עמו כמנוף לבסס את מנהיגותו ולשוות אופי דתי למאבק הלאומי הערבי. הוא הכריז על שיפוץ מסגד "אל-אקצה" ובניין "כיפת הסלע" ויזם מגבית כלל-עולמית למטרה זאת. שליחיו אספו כספים בכל העולם, וכך עלה במאוד מעמדם של המסגדים הללו בעולם המוסלמי.

 

בשנת 1928 הסתיים השיפוץ, וחג' אמין הפיץ שמועות שהיהודים שואפים להשתלט עליהם - שמועות הממשיכות להיות מופצות גם היום. בשנת 1931 הוא כינס (יחד עם שאוכת עלי, מוסלמי הודי, ובתמיכת מורו ממצרים רשיד רדא) ועידה מוסלמית עולמית בירושלים, שבה השתתפו 130 צירים מ-22 מדינות. חג' אמין הצליח לשתף בוועידה גם אנשי דת שיעים, ובכך להעביר מסר כי שני הפלגים הגדולים באסלאם מאוחדים בשאלת פלסטין, ובלם החלטות אנטי-נוצריות שהעלו נציגי איראן (ומנע בכך פיצול בין מוסלמים ונוצרים בתנועה הלאומית הפלסטינית)‏. בוועידה הוכרזה קדושתו של הכותל המערבי למוסלמים, והוקעו הציונות ומכירת הקרקעות ליהודים. יהודים שניסו לממש זכויות תפילה ברחבת הכותל המערבי ובהר הבית סייעו לו בלא יודעין להדגיש את האופי הדתי של מאבקו. הוא טען כי "מאורעות" 1929 היו תגובה על ניסיונות של יהודים להשתלט על הר הבית ולבנות עליו את בית המקדש השלישי. כך הופנתה התעניינותו של כל העולם המוסלמי אל ארץ ישראל ואל ירושלים, ובדיוני הקבינט הבריטי על בעיית ארץ ישראל הובאו בחשבון רגשותיהם של המוסלמים ההודים, שעניינו את חברי הקבינט הבריטי יותר מאשר ערביי ארץ ישראל.

התנהגות הצנחנים שהשתלטו על הר הבית במלחמת ששת הימים והזילו דמעות מול הכותל והצהרתו הבומבסטית של המח"ט מוטה גור "הר הבית בידינו" צריכים היו ללמד את לוי אשכול, משה דיין, יצחק רבין וחיים בר-לב שהאמונה היהודית נטועה חזק - לא רק באנשי גוש אמונים שעוד לא תוכנן ובנוער הגבעות שעוד לא נולד, אלא גם בלוחמים מקיבוצי השומר הצעיר שכבשו את גבעת התחמושת ואת הכותל. בין הצנחנים שכבשו את הר הבית היה גם חניך ישיבת "מרכז הרב" ותלמידו של הרב צבי יהודה קוק, חנן פורת, שאחרי מלחמת יום הכיפורים היה ממייסדי גוש אמונים שהוביל את ההתיישבות היהודית ביהודה שומרון ורצועת עזה. מפלגת הבית היהודי ומנהיגה, נפתלי בנט, ממשיכים את דרכם ביתר עוצמה; המפד"ל שאליה השתייך פורת הייתה מפלגה יונית במלחמת ששת הימים.

 

זמן לתחבולה

אף שהאמונה הדתית היא מניע אדיר לפעילות האדם, אין היא גוברת על הרצון היסודי ביותר - לשרוד בסביבה מאיימת. ההיסטוריה הוכיחה שלא רבים מקריבים את נפשם במלחמות קודש, אבל מאמינים רבים תומכים בקנאים. ללא תמיכה זאת לא ישיגו הג'יהדיסטים את  מבוקשם. חז"ל המליצו ש"בתחבולות תעשה לך מלחמה", ו"תחבולות" משמע "בחוכמה". אין חוכמה ללא  הבנה יסודית של שדה הקרב; של האויב ותרבותו; של כוחותיך ותרבותם; ושל מכלול הגורמים האחרים המשפיעים על האירועים הצבאיים. פרשת הר הבית הנוכחית מלמדת שראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון אביגדור ליברמן, השר לביטחון פנים גלעד ארדן, הרמטכ"ל גדי איזנקוט והמפכ"ל רוני אלשיך אינם מבינים שמדובר במלחמת דת. ואם הם מבינים משהו מזה, אין להם כלים קוגניטיביים לנהל מלחמה שכזאת. לכן, מנהיג "אינתיפאדת הר הבית" הנוכחית השייח ראאד סלאח עשה להם בית ספר, "וכאשר יענו אותו כן ירבה ויפרוץ".

בשלב זה של מלחמת הדת לא ניתן להגיע להמלצות איך לפעול בשדה הקרב, אלא איך להתכונן למלחמה הזאת. את העצה הטובה ביותר נתן הרב שלמה אלקבץ מהמקובלים בצפת בפיוט "לכה דודי" הנאמר בתפילת קבלת שבת בליל שבת: "סוף מעשה במחשבה תחילה". לדרגה הזאת מקבלי ההחלטות שלנו עדיין לא הגיעו, ולפי תפקודם - גם לא יגיעו. זה כיוון המהפכה שעל הישראלים לחולל.

נגזרת אחת בכל זאת כדאי להטמיע: מלחמת דת שביסודה מצויה אמונה באל טרנסצנדנטי (אלוהים, אללה)  אינה נוטה לפשרות, ובוודאי לא לפשרות פוליטיות, אלא  להפסקת אש. "הודנה" כזאת יכולה גם לשרור לזמן בלתי מוגבל, אם שני הצדדים חוששים לעצם שרידותם ונקלעים למאזן אימה, כפי שאירע למשל לארה"ב ולבריה"מ בשנות המלחמה הקרה. זה לא המצב היום בין ישראל לפלסטינים: ישראל אמנם מסוגלת להשמיד את הפלסטינים, אך אינה רוצה בכך מטעמים ערכיים ואינה מסוגלת מטעמים בינלאומיים. והפלסטינים מסוגלים להתיש את ישראל, אך לא להשמיד אותה. מכיוון שהמציאות מאוד דינמית, המצב יכול או עלול להשתנות. אך תנאי הכרחי להבנת השינוי הוא התעמקות באבני היסוד של המציאות.

 

 

 

 

























 





























































































 

 

 

 

 

 








 

 

 

 

 

 

 
 
 

הרקלייטוס "האפל"