العربية
Deutsch
English
русский
français
עברית

נולד בישראל ב-1940. דודתו הגדולה היא המשוררת הלאומית רחל (בלובשטיין).

סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר עירוני ה' בתל אביב. התגייס ב-1958 לגדוד 890 של הצנחנים. שירת כחייל קרבי במשך שנה וחצי וסיים קורס מפקדי כיתות וקורס חובשים קרביים. לקראת סוף השרות מונה להיסטוריון של הצנחנים. את התפקיד הזה מילא משנת 1960 בשירות חובה ובשירות מילואים עד 1974. השתתף בפעולות הגמול שלפני מלחמת ששת הימים,  בקרבות בחזית הדרום במלחמת ששת הימים, בחזית תעלת סואץ במלחמת ההתשה ובחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים. הוא הראשון שחקר את  ההיסטוריה של הצנחנים ופרסם את תולדותיהם בשישה כרכים, בהם חשף את מקור עוצמתו של הלוחם הישראלי: שילוב של כישורים טכנולוגיים ניכרים ושל מוטיבציה לאומית  גבוהה. ספרים אלה השפיעו רבות על דורות של צנחנים ושל מגויסים שהתנדבו לצנחנים. ההשפעה זאת באה לידי ביטוי בכל מלחמות ישראל מסוף שנות השישים. 

בשנת 1974 עבר לשרת במילואים במפקדת קצין חינוך ראשי ועמד  בראש צוות שפעל להעלות את המורל בצה"ל אחרי מלחמת יום הכיפורים. במסגרת זו הוא יזם תהליך שבו יוכשרו מפקדי פלוגות להעביר את מורשת הקרב של צה"ל לפקודיהם. המפעל הזה זכה להצלחה רבה: בעקבותיו הפיקה מערכת החינוך של צה"ל מאות מערכי שעור של מורשת קרב ששימשו את מפקדי צה"ל הקרביים ללימוד מורשת הקרב של צה"ל, ולהקנותה לכל הלוחמים.  את עשרות מערכי השיעור הראשונים כתב ד"ר מילשטיין בעצמו והם משמשים את צה"ל עד היום.

את שירות המילואים שלו הוא סיים כחוקר בכיר במחלקת היסטוריה של חיל אוויר.  בין היתר הוא לימד בבית הספר לפיקוד ומטה – זרוע אוויר. על תרומתו הרבה העניק לו מפקד חיל האוויר, האלוף עמוס לפידות, דרגת קמ"א של קצין מקצועי אקדמי, המקבילה לרב-סרן.

בשנת 1961 התחיל ד"ר מילשטיין ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1963 הוא סיים את לימודיו לתואר ראשון בכלכלה ובפילוסופיה, ב-1966 הוא סיים תואר שני בפילוסופיה , וב-1972 סיים תואר שלישי במדע המדינה. בעת לימודיו הוא נשא לאישה את השחקנית שפרה (בן דוד) מילשטיין. נולדו להם שתי בנות: דלית, המנהלת היום את תיאטרון "נוצר" ביפו, ותמר המנהלת פרויקטים חינוכיים  בנגב.

ד"ר מילשטיין בחר לא לפתח קריירה אקדמית או קריירה אחרת.  הוא הגיע למסקנה שעתיד מדינת ישראל תלוי בפיתוח תובנות ביטחוניות גבוהות. והוא החליט להקדיש את חייו לפיתוח תובנות אלה. לאחר מלחמת ששת הימים הקדיש את כל עתותיו  לחקר מלחמות ישראל ולפיתוח פילוסופיה ביטחונית. הוא עשה זאת  ללא שום סיוע כספי ובלא שהיתה לו משרה קבועה. נושאים אלה לא נחקרו ולא נלמדו עד אז במוסדות להשכלה גבוהה ובמוסדות המחקר בישראל. מסוף שנות השישים התחיל לפרסם ספרים ומאמרים בנושאים אלה.  בייחוד נודעו בציבור  ארבעה כרכים שיצאו לאור באמצע שנות השמונים של המאה העשרים, על ההיסטוריה של הצנחנים, וארבעת הכרכים על מלחמת העצמאות, בסוף שנות השמונים ובתחילת  שנת התשעים, ושתורגמו לאנגלית. בשנת 2007 הוא קיבל את פרס ז'בוטינסקי לספרות מחקר על ספרו על פרשת דיר יאסין.  הוא הוכיח כי בדיר יאסין לא התרחש טבח וכי המיתוס על הטבח התפתח בגלל שלושה גורמים אינטרסנטיים: הערבים שביקשו להראות כי היהודים הם רוצחים, הבריטים שביקשו להראות כי אנשי אצ"ל ולח"י שלחמו בדיר יאסין הם רוצחים,  וחוגים מסוימים בשמאל הישראלי של אותה תקופה שביקשו לעשות דה-לגיטימציה חברתית ופוליטית של יוצאי אצ"ל ולח"י, של הרוויזיוניסטים ושל מפלגת חרות, שממנה התפתח הליכוד.

בספרו "קריסה ולקחה" על מלחמת יום הכיפורים (1993) לא רק שחשף ד"ר מילשטיין את התהליכים האמיתיים שהובילו למחדל במלחמת יום הכיפורים, ולא רק תיאר כיצד הופתעו מערכת הביטחון וצה"ל, אלא גם ניתח את קריסת תורת הביטחון של ישראל  שהיתה מבוססת על הכרעת האויב ואת התפתחות תורת ביטחון חדשה, המבוססת על ההנחה שצה"ל אינו יכול להכריע את האויב. תורת ביטחון זאת הניעה תהליך של בקשת הסכמי הפסקת אש עם האויב,  תמורת שטחים. כך החל התהליך שהגיע לשיאו בהסכם אוסלו ב-1993, ובפינוי גוש קטיף  ב-2005.

בתחום החשיבה הצבאית חשף ד"ר מילשטיין, בספרים אלה, את הליקויים בתהליך הפקת הלקחים במערכת הביטחון של ישראל, והצביע כיצד ניתן לשפר את תרבות הפקת הלקחים , ובכך ליעל את תפקוד מערכת הביטחון. בכך הוא הניע תהליכי שיפור רבים במערכת הביטחון של ישראל.

נכונותו להיאבק לבדו על דעותיו, בתנאים חומריים וחברתיים קשים מאוד, לא היתה לשווא. יותר ויותר ישראלים קראו את ספריו והושפעו מהם. הם עברו מיד ליד ושינו את תרבות הביטחון של ישראל מתרבות מיתולוגית לתרבות ביקורתית. מאבקו האינטלקטואלי של ד"ר מילשטיין הוכיח את  חשיבות עמידתו של היחיד על עקרונותיו, ואת התועלת שצומחת מכך לחברה.


יחד עם חברים השותפים לדעותיו הקים ד"ר מילשטיין,  בתחילת שנות התשעים, את "מכון שרידות", המפרסם את מחקריו והמקיים סדנאות להפצת תורתו. בשנת 2004 הוא הקים יחד עם חברו חזי ד'חבש את "הפורום לאזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים" החוקר את כל מלחמות ישראל. בשנת 2005 הוא הקים יחד עם חבריו, ד"ר מיכאל ברונשטיין ואביתר בן צדף, את "פורום אלפרדו" לחקר מלחמות ישראל.

מלחמת לבנון השנייה ב-2006, שבה נכשל צה"ל להביס את ארגון החיזבאללה בדרום לבנון, ביססה את כל התיאוריות של ד"ר אורי מילשטיין.

 

 

סיפור חייו של ד"ר אורי מילשטיין


 

הרקלייטוס "האפל"